1
סדנה מספר
עקב בצד אגודל: דרך הניתוח הפונקציונלי (FAP) לניווט בסבך הקליני
פסיכותרפיה מתמקדת לרוב במטופל כיחידת הניתוח וההתערבות (N=1). אך למעשה, כל אינטראקציה טיפולית, גם הפשוטה שבהן, כוללת את המטופל ברגע נתון (1), את המטפל ברגע נתון (2), את היסטוריית הלמידה של המטופל, אשר הובילה אותו לפעול כפי שהוא פועל ברגע הזה (3), את היסטוריית הלמידה של המטפל, אשר הובילה אותו לפעול כפי שהוא פועל ברגע הזה (4) ואת היסטוריית הלמידה המשותפת שיצרו המטפל והמטופל עד כה בחדר (5). איזה בלאגן!!!
גב' ליאור גילעד
3
סדנה מספר
"פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָנָה יוֹם" - מפת דרכים ושערי כניסה אפשריים בטיפול בילד ובהורה באמצעות גישת הפסיכודינמיקה המעגלית של ווכטל.
הספרות המחקרית והקלינית מדגישה את חשיבות שילוב עבודה טיפולית עם הורים כחלק אינהרנטי מטיפול בילדים ובני נוער. עבודה כזו קוראת לתנועה בין העולם הפנימי של ההורה לבין העולם הפנימי של הילד, וכן בין חוויות עבר והווה של כל אחד מהם וחוויות של הקשר לבין דפוסי אינטראקציה ממשיים. עבודה מורכבת שכזו דורשת מסגרת תיאורטית וקלינית אינטגרטיבית, שתהווה מפת דרכים מכוונת, אשר תאפשר תנועה וגמישות בקבלת ההחלטות הטיפוליות יחד עם החזקה והבנייה.
ד"ר הדר ברנט-פרידלר, ד"ר דפנה דולברג, ד"ר מעיין שורר
4
סדנה מספר
הדרכה מעמדה אינטגרטיבית: תהליכי קבלת החלטות בהדרכה וטיפול מתוך היענות (responsiveness) לצרכי המודרך והמטפל.
המושג היענות - responsiveness - מתייחס להתנהגות, המושפעת מההקשר הבינאישי המתהווה (Stiles, 2005). בפסיכותרפיה, ההיענות לצרכי המטופל תבוא לידי ביטוי החל משלב הפנייה למטפל המתאים, דרך ביסוס הברית הטיפולית באופן המותאם למטופל, תכנון הטיפול, בחירת ההתערבויות בשעה ועד התכווננות נמשכת למטופל לאורך השעות הטיפוליות. היענות חשובה בכל שיטה טיפולית, אך מהווה אחת מאבני היסוד בטיפול מעמדה אינטגרטיבית.
ד"ר אסתר במברגר ופרופ' אוריה תשבי
5
סדנה מספר
'הכרה הדדית' כבסיס לשיקולי דעת בבחירת התערבויות טיפוליות מגוונות.
הגישה הפסיכודינמית, על זרמיה השונים, מדגישה חקירה של עולם פנימי, ונוטה להתייחס בחשדנות כלפי התערבויות התנהגותיות או אחרות, שאין בהן חיבור למשמעות פנימית ושהן מספקות יצרים במקום להכיר בהם, לעבד אותם ולהכיל אותם. מתן עצות, פרקטיקות התנהגותיות ושבירת ה - setting נתפסים כ- 'not-me' של הפסיכואנליזה. בסדנא נבחן את האפשרות להרחבת מנעד ההתערבויות דווקא בהתבסס על רעיונות פסיכואנליטיים שונים, ובעיקר נסתמך על המושגים 'הכרה' ו'הכרה הדדית' של ג'סיקה בנג'מין, הוגה מרכזית מהגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה (Relational Psychoanalysis).
גב' נעמה גרינולד
6
סדנה מספר
התאוריה הפולי-ואגאלית (Polyvagal theory) כמפת דרכים לקבלת הח לטות בטיפול.
התיאוריה הפולי-ואגאלית פותחה בשנת 1994 על ידי פרופ' סטיבן פורג׳ס, ומהווה פריצת דרך בכך שמציעה מפה להבנת הקשר בין אנטומיה, פיזיולוגיה, מדעי המוח ומדעי ההתנהגות, ומחברת הבנות תאורטיות ליישומים טיפוליים. לפני פרסום התיאוריה, נתפסה מערכת העצבים כמערכת המורכבת משני חלקים מובחנים: המערכת הסימפטטית המפעילה תגובות חירום, והמערכת הפרא-סימפטטית המרגיעה תגובות חירום. התיאוריה הפולי-וגאלית מרחיבה מודל זה כשהיא מזהה סוג שלישי של חיווט עצבי, אותו מכנה פורג׳ס 'מערכת המעורבות החברתית' (social engagement system). מערכת זו מאפשרת יציבות רגשית, גמישות מוחית וויסות התנהגותי לצורך קיום מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות.
גב' מיכל זיו
7
סדנה מספר
כיצד מחליטה המטפלת איך וכמה לחשוף את עצמה בטיפול
מטפלות.ים חשופים במישורים רבים אל מול מטופלים ובו זמנית גם בוחרים לחשוף אקטיבית מידע על רגשותיהם וחוויותיהם בתוך הטיפול ועל חייהם מחוץ לטיפול. מה מכוון אותנו בקבלת ההחלטות מה לחשוף ועם מי? האם אלו החלטות מחושבות או ספונטניות? האם מדובר בסגנונות עבודה שונים של מטפלות.ים או לחילופין משתנים מדיאדה לדיאדה ותוך כדי התהליך? מתי כדאי להימנע מחשיפה עצמית? מה הרציונל להשתמש בה? איך בוחנים עם המטופלים את תגובותיהם לחשיפה?
ד"ר שרון זיו ביימן