רשימת הסדנאות

פסיכותרפיה מתמקדת לרוב במטופל כיחידת הניתוח וההתערבות (N=1). אך למעשה, כל אינטראקציה טיפולית, גם הפשוטה שבהן, כוללת את המטופל ברגע נתון (1), את המטפל ברגע נתון (2), את היסטוריית הלמידה של המטופל, אשר הובילה אותו לפעול כפי שהוא פועל ברגע הזה (3), את היסטוריית הלמידה של המטפל, אשר הובילה אותו לפעול כפי שהוא פועל ברגע הזה (4) ואת היסטוריית הלמידה המשותפת שיצרו המטפל והמטופל עד כה בחדר (5). איזה בלאגן!!!

הספרות המחקרית והקלינית מדגישה את חשיבות שילוב עבודה טיפולית עם הורים כחלק אינהרנטי מטיפול בילדים ובני נוער. עבודה כזו קוראת לתנועה בין העולם הפנימי של ההורה לבין העולם הפנימי של הילד, וכן בין חוויות עבר והווה של כל אחד מהם וחוויות של הקשר לבין דפוסי אינטראקציה ממשיים. עבודה מורכבת שכזו דורשת מסגרת תיאורטית וקלינית אינטגרטיבית, שתהווה מפת דרכים מכוונת, אשר תאפשר תנועה וגמישות בקבלת ההחלטות הטיפוליות יחד עם החזקה והבנייה.

המושג היענות - responsiveness - מתייחס להתנהגות, המושפעת מההקשר הבינאישי המתהווה (Stiles, 2005). בפסיכותרפיה, ההיענות לצרכי המטופל תבוא לידי ביטוי החל משלב הפנייה למטפל המתאים, דרך ביסוס הברית הטיפולית באופן המותאם למטופל, תכנון הטיפול, בחירת ההתערבויות בשעה ועד התכווננות נמשכת למטופל לאורך השעות הטיפוליות. היענות חשובה בכל שיטה טיפולית, אך מהווה אחת מאבני היסוד בטיפול מעמדה אינטגרטיבית.

הגישה הפסיכודינמית, על זרמיה השונים, מדגישה חקירה של עולם פנימי, ונוטה להתייחס בחשדנות כלפי התערבויות התנהגותיות או אחרות, שאין בהן חיבור למשמעות פנימית ושהן מספקות יצרים במקום להכיר בהם, לעבד אותם ולהכיל אותם. מתן עצות, פרקטיקות התנהגותיות ושבירת ה - setting נתפסים כ- 'not-me' של הפסיכואנליזה. בסדנא נבחן את האפשרות להרחבת מנעד ההתערבויות דווקא בהתבסס על רעיונות פסיכואנליטיים שונים, ובעיקר נסתמך על המושגים 'הכרה' ו'הכרה הדדית' של ג'סיקה בנג'מין, הוגה מרכזית מהגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה (Relational Psychoanalysis).

התיאוריה הפולי-ואגאלית פותחה בשנת 1994 על ידי פרופ' סטיבן פורג׳ס, ומהווה פריצת דרך בכך שמציעה מפה להבנת הקשר בין אנטומיה, פיזיולוגיה, מדעי המוח ומדעי ההתנהגות, ומחברת הבנות תאורטיות ליישומים טיפוליים. לפני פרסום התיאוריה, נתפסה מערכת העצבים כמערכת המורכבת משני חלקים מובחנים: המערכת הסימפטטית המפעילה תגובות חירום, והמערכת הפרא-סימפטטית המרגיעה תגובות חירום. התיאוריה הפולי-וגאלית מרחיבה מודל זה כשהיא מזהה סוג שלישי של חיווט עצבי, אותו מכנה פורג׳ס 'מערכת המעורבות החברתית' (social engagement system). מערכת זו מאפשרת יציבות רגשית, גמישות מוחית וויסות התנהגותי לצורך קיום מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות.

מטפלות.ים חשופים במישורים רבים אל מול מטופלים ובו זמנית גם בוחרים לחשוף אקטיבית מידע על רגשותיהם וחוויותיהם בתוך הטיפול ועל חייהם מחוץ לטיפול. מה מכוון אותנו בקבלת ההחלטות מה לחשוף ועם מי? האם אלו החלטות מחושבות או ספונטניות? האם מדובר בסגנונות עבודה שונים של מטפלות.ים או לחילופין משתנים מדיאדה לדיאדה ותוך כדי התהליך? מתי כדאי להימנע מחשיפה עצמית? מה הרציונל להשתמש בה? איך בוחנים עם המטופלים את תגובותיהם לחשיפה?

בסדנא זו נעסוק בקשר הטיפולי, על המידע שהוא מחזיק, על ההזדמנויות ורגעי המפגש שהוא מייצר, כבסיס לחשיבה על סוגי התערבויות בטיפול מבוסס אינטגרציה.
העמדה ההתייחסותית בפסיכואנליזה מתייחסת אל הנפש כדיאדית ואינטראקטיבית מטבעה. גישה זו שמה דגש על כך שהמצוקות בגינן מגיעים אנשים לטיפול נוצרו בתוך יחסים, ולפיכך יוכלו להשתנות בתוך הקשר של יחסים, מתוך יצירה והשתנות משותפת. הקשר הטיפולי, מהווה אם כן אתר חקירה משמעותי ורב עוצמה, וגם ה"מנוע" הדוחף את תהליכי השינוי בטיפול. עם זאת, עמדה זו אינה מכוונת בהכרח להתערבות טיפולית כזו או אחרת.

הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא טיפול אינטגרטיבי במהותו, שמיועד לטפל באנשים הסובלים מקשיים בוויסות רגשי וחוסר יציבות בכל שטחי החיים. מדובר במטופלים מורכבים עם סימפטומים מגוונים וקשים ולעיתים קרובות גם התנהגות אובדנית. פרופ' מרשה לינהן פיתחה את הטיפול המהפכני הזה בשנות ה-80 ומאז נערכו מעל 50 (!) מחקרים מבוקרים שמראים יעילות בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, התנהגות אובדנית, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים, ועוד. הטיפול מבוסס על 3 עולמות ידע: בהביוריזם, מיינדפולנס והפילוסופיה הדיאלקטית.

טיפול זוגי הינו מרחב, המתקיים מתוך רצון לשפר את המערכת הזוגית ולעבוד על קשיים שבני הזוג חווים בה. פעמים רבות נראה זוגות לכודים באינטראקציות תגובתיות כואבות חוזרות, ובמרחב הטיפולי נרצה לעזור להם להבין ולשנות רגעים תגובתיים. לשם כך, אנו נדרשים להבין את הדינמיקה הזוגית הייחודית וההשפעות ההדדיות, לצד הדינמיקות התוך אישיות של כל אחד מבני הזוג והשפעתן על המערכת הזוגית.

השאלה איך להניע מטופלים לשינוי היא בין הנפוצות בקרב אנשי מקצוע. איך מתנהלים עם מטופלים שמתקשים להגיע לשינוי? איך עוזרים למטופל שלא מצליח להתקדם משלב של דיבורים לשלב של מעשים? איך מבינים קושי בלתי פוסק של מטופלים בשמירה על שינוי שהשיגו?