פסיכוסומטיקה: תיאוריה, אבחון וקליניקה

תכנית היום:

8:30 התכנסות וכיבוד

9:00 ברכות:  פרופ' גילי גולדצווייג, דיקאן החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית של תל אביב יפו

ד"ר יעקב עזרא, נוירולוג, מנהל המרפאה לנוירולוגיה תפקודית מרכז רפואי סורוקה,   יו"ר האגודה   לפסיכוסומאטיקה בישראל

פרופ' רבקה יעקובי, ראשת המגמה לפסיכולוגיה רפואית בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו

תיאוריה:

9:30   ד"ר דנה אמיר: הממד המטאפורי, הממד המטונימי והממד הפסיכוטי של התופעה הפסיכוסומאטית.

10:00 ד"ר יורי סלע: המפנה האחדותי בפסיכואנליזה-והמקף: פסיכה-סומה, אני-עור, זולת-עצמי.

10:30 הפסקה וכיבוד

אבחון:

11:00 ד"ר איתן אברמוביץ: ארגז כלים לאבחון מטופלים הסובלים מהפרעות סומאטופורמיות.

11:30 מר כריס ניוולט: את מי מאבחנים בפסיכוסומאטיקה-כלי אבחון ומחקר.

12:00 הפסקה וכיבוד

קליניקה:

12:30 מיכל ריק: 'גוף המחכה להיחשב' - גופניות המטפל כבסיס לעבודת עומק אנליטית.

13:00 ד"ר אלון רשף: הגוף המאושפז. התבוננות פסיכואנליטית על גוף ונפש במחלקה פסיכיאטרית.

13:30 פאנל בהנחיית מר אנדרס קוניצ'זקי

14:30 סיום

 

אודות ההרצאות והמרצים:

 

הרצאה 1:

הממד המטאפורי, הממד המטונימי והממד הפסיכוטי של התופעה הפסיכוסומאטית - דרמות פסיכוסומאטיות קשורות פעמים רבות בטראומות ראשוניות ובקושי עצום סביב פרידה ונפרדות. הקושי להפוך את הגוף לשפה – או את הנתונים הגולמיים הראשוניים של החוויה למילים וסמלים – ממקם את הדרמה בשלב התפתחותי ראשוני מאד של טרום מנטליזציה. עם זאת, ישנה היררכיה מסוימת של סימבוליזציה גם בתוך רצף התופעות הגופניות. בתוך השפה הפסיכוסומאטית ניתן לזהות רמות שונות של הסמלה, החל מן הביטויים הפסיכוסומאטיים המהווים מטאפורה חיה, קונקרטית, לתוכן המודחק, וכלה בביטויים פסיכוסומאטיים המגיבים לחוויה הטראומטית באופן שקשה מאד לזהות בו משמעות. ההרצאה תעסוק בהבחנה בין שלושה סוגים של ביטויים פסיכוסומאטיים הממוקמים על הרצף שבין הנוירוזה והפסיכוזה: הביטוי המטפורי, הביטוי המטונימי, והביטוי הפסיכוטי.

 

אודות המרצה:

ד"ר דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מרצה-בכירה וראש מסלול הדוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה, משוררת וחוקרת ספרות. הוציאה לאור שישה ספרי שירה ושלושה ספרי עיון: על הליריות של הנפש (מאגנס, 2008), תהום שפה (מאגנס, 2013), ולהעיד על העדים (מאגנס, 2018). כלת פרס אדלר לשירה (1992), פרס בהט לספרי עיון (2006), הפרס הבינלאומי ע"ש טסטין (2011), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012), פרס סצ'רדוטי מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2013), פרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן (2013), פרס הפורום הבינלאומי לחינוך פסיכואנליטי (2017) ופרס היימן מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (2017).  

 

הרצאה 2:

המפנה האחדותי בפסיכואנליזה-והמקף: פסיכה-סומה, אני-עור, זולת-עצמי - האם הגוף-נפש הם אחד או שניים? האם הפסיכה-סומא היא ישות או מונח תיאורטי בלבד? ומה לגבי הקשר בין שני סובייקטים, שתי מערכות גוף-נפש?  ב 1916 כתב פרויד על "זינוק אניגמטי מן הפסיכה אל הגוף"; ב 1959 כבר עסק פליקס דויטש ב"זינוק מגוף לגוף, מגוף לתודעה, מתודעה לתודעה ומתודעה לגוף"; וב 1998 עסק לואיס ארון במינוח האניגמטי של "פסיכולוגיה של שני גופים". בהרצאה אדגים כיצד מתכנסת החשיבה העכשווית אודות שאלות אלו לכדי מפנה אחדותי פרדיגמטי בפסיכואנליזה בת-זמננו ואראה כיצד עשויה הגות מזרחית לתמוך במפנה רעיוני זה.

 

אודות המרצה:

ד"ר יורי סלע, דוקטור בפסיכואנליזה, פרשנות ותרבות. פסיכולוג קליני ומוסמך בפסיכותרפיה הומאניסטית. מנהל-שותף ב"מכון דמו"ת" לפסיכותרפיה אינטגרטיבית ומרצה בקורסי העמקה ובמסגרת מסלול "פסיכולוגית העצמי", "התכנית לפסיכותרפיה", אוניברסיטת ת"א ו"בבה"ס לפסיכותרפיה", "מכון מגיד", האוניברסיטה העברית. חבר ב"מכון ת"א לפסיכואנליזה בת-זמננו". חבר צוות הפיתוח הרעיוני, השירות הפסיכיאטרי, בית-חולים 'העמק', עפולה. מחבר הספר From Dualism to Oneness in Psychoanalysis: a Zen Perspective to the Mind-Body Question (Routledge, 2018). מתרגל טאי-צ'י מזה 35 שנה ותלמיד זן-בודהיזם.

 

הרצאה 3:

ארגז כלים לאבחון מטופלים הסובלים מהפרעות סומאטופורמיות – בהרצאה על הערכת מטופלים הסובלים מהפרעות סומטופורמיות, נדון במספר נושאים הבאים: המחלה הבלתי נראית והאבחנה הנעלמת - סוגית סומטיזציה ומקומה בעולם הטיפול;  התמודדות עם בלבול במושגים - "פסיכו-סומטי" מול "סומטו-פורמי"; שליטה ותחומי ידע של המטפל - "לדעת או לא לדעת"?; אבחון ושיטות הערכה ייחודיות - רמת הדיסוציאציה סומטית; התאמת המטופל להתערבות - מבחן SET .

 

אודות המרצה:

ד"ר איתן אברמוביץ, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, חוקר מוח, מנהל מכון "היפנו-קמפוס" להיפנוזה רפואית והיפנו-אנליזה, יו''ר האגודה הישראלית להיפנוזה לשעבר.

 

הרצאה 4:

את מי מאבחנים בפסיכוסומטיקה: כלי אבחון ומחקר - את הרצאתי אתחיל מסקירת המעבר לDSM -5  ומשמעותו בתחום הפסיכוסומטיקה. שינויים נקודתיים וכלליים השפיעו על הדרך בה אנו מגדירים ומאבחנים הפרעות שבעבר הוגדרו כהפרעות סומטופרמיות (somatoform disorders) וכיום חלק מאותם אבחנות בוטלו/שונו וחלק אוחדו תחת הכותרת החדשה של somatic symptom and related disorders ואבחנת המפתח של somatic symptom disorder (SSD). בהמשך לראייה התאורטית והקלינית החדשה נדון בהשלכות על הפרקטיקה האבחונית דרך הצגה של מודלים וכלי אבחון עדכניים. לאחר מכן אציג את ה Visual Dynamic Scale of Mind-Body Relationships (VDS-MBR), כלי דיגיטלי השלכתי שפיתחתי במסגרת מחקר התזה על מנת לבחון בצורה חופשית את תפיסת הגוף נפש של הפרט. 

 

אודות המרצה:

מר כריס נייוולט, פסיכולוג בהתמחות רפואית. המרפאה לנוירולוגיה תפקודית, המרפאה לגסטרואנטרולוגיה ביה"ח סורוקה, המרפאה הפסיכולוגית תל אביב, קליניקה פרטית בתל אביב ובאר שבע. תחומי עיסוק עיקריים: פסיכוסומטיקה, כאב, תסמונות סף נמוך, סטרס והשפעותיו על מצבי בריאות וחולי. בעבודתי אני משתמש בחשיבה אינטגרטיבית דינאמית וCBT תוך שימוש בכלים פסיכופיזיולוגים כגון ביופידבק, מדיטציה והיפנוזה. במחקר אני עסוק בשאלת הגוף נפש ברמה הפילוסופית, המדעית ובעיקר ברמה האינדיבידואלית (תפיסת הפרט את עצמו במצבי בריאות וחולי) והשפעתה על עמדות אמונות והתנהגות בריאות.

 

הרצאה 5:

'גוף המחכה להיחשב' - גופניות המטפל כבסיס לעבודת עומק אנליטית - בשנים האחרונות גובר העניין במיקום הגוף במרכז הפסיכואנליזה התיאורטית והקלינית. הגוף בפני עצמו מתחיל לקבל מעמד אפיסטמולוגי.  מקום גדל והולך ניתן למה שאגדיר כ'גופניות'  המטופל,  שהיא נוכחות הגוף הממשי של המטופל והחוויה הגופנית־סובייקטיבית שלו. בפיגור משמעותי אחריה נמצאת החקירה של גופניות המטפל, תחום שלהערכתי עדיין לא קיבל את המקום הראוי לו. אתאר עבודה עם העברה־נגדית גופנית/המימד הגופני־חושי של ה־reverie של המטפל, כמקום של רצפטיביות לחומרים נעדרי מנטליזציה, המתקיימים אצל המטופל בצורת זיכרונות גופניים הקבורים אי שם. כדי שעבודה כזו תתאפשר, על המטפל להיות מסוגל למגע מתמשך עם החוויה החושית הראשונית והגולמית שלו. אציע בהקשר זה את הביטוי 'קשב גופני מרחף', המתייחס לערוץ החושי־גופני שבתוך הקשב המרחף בחופשיות, אותו הציע פרויד למטפלים כעמדה בסיסית. 

 

אודות המרצה:

גב' מיכל ריק, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ומדריכה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, ממייסדי מרכז ויניקוט בישראל (2008) בו היא משמשת כמנהלת-שותפה, מורה ומדריכה.

 

הרצאה 6:

הגוף המאושפז. התבוננות פסיכואנליטית על גוף ונפש במחלקה פסיכיאטרית - ההרצאה תתמקד במחלקת אשפוז פסיכיאטרי כמרחב טיפולי על פי המשגה פסיכואנליטית, בעיקר לאור רעיונותיהם של ויניקוט וביון. הציר הפסיכוסומאטי יהיה במוקד הדיון שילווה בהצגת מקרים ותיאור חיי היומיום של המחלקה.

 

אודות המרצה:

ד"ר אלון רשף, מנהל המערך הפסיכיאטרי בבי"ח העמק. עוסק בפסיכותרפיה ומתרגל ויפסאנה.  מנהל היחידה לטיפול אינטגרטיבי במערך, המשלב גישות גוף נפש ורפואה משלימה בצד הטיפול המקובל. כמו כן, מנהל התכנית להכשרת על בבריאות הנפש למטפלים ברפואה סינית, המתקיימת במערך הפסיכיאטרי בביה"ח.

 

אודות המנחה:

אנדרס קוניצ'זקי (M.A), פסיכולוגי קליני ורפואי בכיר. הוא השלים תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום התמחותו הקלינית הוא הקים יחידה לפסיכולוגיה קוגניטיבית-התנהגותית בשרותי הייעוץ באוניברסיטת תל אביב ובהמשך הקים וניהל את המרפאה הפסיכוסומטית במרכז הרפואי שניידר. במהלך 6 השנים האחרונות שרת כפסיכולוג הראשי של המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים תל השומר ולאחר מכן תפקד כמנהל השרות הפסיכולוגי של בית החולים לילדים ע״ש אדמונד ולילי ספרא בתל השומר. אנדרס היה מעורב במספר פרויקטים מחקריים בחרדה אצל ילדים ופרסם מאמרים בתחומי הביו-פידבק, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והיפנוזה. הוא היה חבר סגל במכללת בית ברל בתוכנית לטיפול באומנות חבר בפורום לפסיכואנליזה לאקניאנית בתל אביב ובמדרשה ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה חינוכית. מזה 8 שנים הוא מרצה במכללה האקדמית במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה רפואית וקלינית. כחלק מלימודי הדוקטורט באוניברסיטת חיפה מחקרו הנוכחי עוסק במדיטציה וחמלה עצמית בקרב מבוגרים ילדים ונוער ומפתח פרוטוקולים קבוצתיים המיודעים להעלאת החמלה העצמית בקרב מתבגרים, תכנית המיועדת  להיות מיושמת במסגרת בית ספרית.