עבודה טיפולית עם זיכרונות ילדות מוקדמים

.. "תמיד חשבתי שזיכרון הוא חיים. חששתי ממה שקורה כשהוא אובד, איזה חיים אלה בלי זיכרון? אבל הרעיון שזיכרון הוא יצירה של עבודת הנפש, נתן לי תקווה שאולי גם כשמאבדים אחד, הנפש מספרת אותו מחדש, ובסופו היא יוצאת כשידה על העליונה" ..! משתתפת בסדנת זיכרונות.

רקע:

זיכרונות הילדות המוקדמים הם כלי אבחוני וטיפולי עשיר ומרתק.

במהלך הלמידה נטייל בחמישה שבילי הכרות עם זיכרונות הילדות בליווי דוגמאות והמחשות:

✔ השביל הפסיכואנליטי הקלסי שמפגיש אותנו עם הסמוי, זיכרון המסך ותהליכי ההסוואה.

✔ השביל האדלריאני שמאיר קוגניטיבית את סגנון החיים.

✔ הנתיב הפסיכודינמי החושף את יחסי האובייקט המופנמים והדפוסים ההתייחסותיים המשתחזרים.

✔ הערוץ הנרטיבי שמזכיר שחוויות חיינו שמורות בצורת סיפורים, וזיכרונות הילדות , שאינם בהכרח אמת, הם אבני יסוד בסיפורי החיים שלנו.

✔ לבסוף, שבילה של הפסיכולוגיה החיובית המפגיש אותנו עם החוזקות והחוסן הנחשפים בזיכרונות, ומבליט את ההשפעה המתקנת שיש לזיכרונות מיטיבים במצבי כאב וטראומה.

כך כמו בקליידוסקופ עם סיבוב "הגליל", נגלה מראות שונות של הנפש, שבצירופן מתהווה קולאז': שלם הבנוי מריבוי תמונותיו ומהדיאלוג המפרה ביניהן.

יתוארו היישומים והשימושים המגוונים של הזיכרונות: בפסיכו-דיאגנוסטיקה, בפסיכותרפיה דינמית וקוגניטיבית לשביליה, בטיפול בהבעה ויצירה, בטיפול קבוצתי, זוגי ומשפחתי, בייעוץ ארגוני ובהדרכה.

תשומת לב מיוחדת תינתן לדיאלוג בין הזיכרון אישי והזיכרון החברתי העוטף ונ וכח בו דרך הצגת "מטריצת הזכירה חברתית"- ככלי אינטגרטיבי שיוצר מפגש מרתק ביניהם.