סדנה מספר 4:
מודל הטיפול של "חברים"
בהנחיית ד"ר אלון וסרמן
טיפול פסיכולוגי בקבוצה לילדים ונוער. שילוב עקרונות התערבות במפגש הקבוצתי ועבודה מערכתית כמעטפת, בימים כתיקונם ובעת הנוכחית.
הורים לילדות המתקשות למצוא את מקומן החברתי לאורך זמן, מודאגים ובצדק. בעוד שהמצב הבריא מאפשר גמישות ובחירה, תוך שימוש ביכולת להיות לבד וביכולת להיות ביחד, המצב המדאיג מתקיים כאשר יש רצון להיות עם חברות וחברים אולם היכולת אינה מספקת לקיום יחסים חבריים נעימים ומתגמלים. המצב מדאיג אף יותר כאשר אין רצון כזה, לפחות באופן מוצהר או מודע.
ההצדקה לדאגת ההורים נובעת מכך שבני אדם זקוקים לשייכות ולאינטראקציה. מרכיבים אלו יכולים להתקיים עם מגוון אובייקטים, אולם כאשר הם אינם מתקיימים באופן רגיל דרך יחסים חבריים, קיימת תחושת תסכול אשר הולכת ומחריפה. פעמים רבות המצוקה מובילה למעגל קסמים של הינתקות חברתית, חרדה ממנה, ירידה משמעותית בערך העצמי, דכאון והסתגרות. הבדידות מהווה מגיפה נוראית וכאשר הורים מנסים לעזור בעצמם לבנותיהם ובניהם, ללא הצלחה מספקת, בדרך כלל הם בוחרים בטיפול פרטני. אולם כאשר הקושי הוא חברתי, הדבר הנכון, על פי ההגיון הבריא (בכוונה ללא איזכור תיאורטי) הוא לעבוד על כך בקבוצה. כמובן שטיפול פרטני רלוונטי למגוון נרחב של קשיים ופעמים רבות מטופלות ומטופלים בקבוצה, מסתייעים משמעותית בטיפול פרטני המתקיים במקביל. לעניין החברתי, החסרון המרכזי של המטפלת הפרטנית, מוכשרת ומסורה ככל שתהיה, הוא שאין לה ילדים נוספים בחדר.
ב"חברים" קיימות, פועלות וזמינות לאורך כל השנה 31 קבוצות המיועדות לגילאים שונים. משך הטיפול אינו אחיד בין המטופלות והמטופלים השונים, אך ההתחייבות הראשונית של המטופלת והוריה, היא להשתתפות ב-16 מפגשים קבוצתיים + 4 מפגשים עם ההורים בתדירות של פעם בחודש. התחייבות זו חשובה הן למטופלת והן לקבוצה אליה הוא מיועדת. המטופלת יכולה להתמסר לתהליך אשר ברור לכל הצדדים (מטופלת, מטופלות ומטופלים אחרים בקבוצה, הורים ומטפלים) הכולל מצבים מורכבים ומאתגרים אשר יעוררו את התנגדותו. הקבוצה מאפשרת למטופלת להעמיק את ההיכרות שלה עם עצמה ועם האופן שבה היא מתנהלת בחברה, אך זהו תהליך ארוך טווח אשר דורש השקעה וזמן. מבחינת המטופלים השייכים לקבוצה, ההתחייבות של המטופלת החדשה המצטרפת, מסייעת לשמירה על יציבות הקבוצה ועל תחושת הביטחון והאמון בה. כך ניתן לחשוף תכנים משמעותיים ולהשתמש בקבוצה כפלטפורמה ליצירת שינוי.
בפשטות - הקבוצה עוזרת לזהות מה עובד טוב חברתית ומה לא. הרעיון הבסיסי הוא בעזרת המשגה דינמית וניסוח מטרות טיפוליות, לעזור בשיפור המודעות לדפוסים השונים, לחבר בין מה שקורה כאן ועכשיו בקבוצה לבין מצבים חברתיים אחרים ולחתור להכללת ההישג הטיפולי. בהרצאתי אדגים את עקרונות ההתערבות בזמן אמת בקבוצה, לצד המערך התומך של מפגשים נלווים עם ההורים, הקשר עם דמויות חינוכיות וטיפוליות המקיפות כל ילד וילדה בקבוצה. בנוסף אסביר על מערך ההדרכה האינטנסיבי ועל הקשיים והאתגרים בניהול מקצועי של מערכת כה מורכבת הנותנת מענה לכ-250 מטופלות ומטופלים בקבוצה וכ-50 מטופלות ומטופלים פרטניים.
המציאות החדשה של כולנו מכתיבה מענה טיפולי מתאים הן באופן אישי והן במסגרת הקבוצתית. כך למשל, מטופל בכיתה ח', אשר אביו נרצח ב-7.10.23, קיבל מעטפת אישית ייחודית בכך שהתקיימו בביתו מפגשים משפחתיים עם מטפלי הקבוצה, מפגשים אישיים בהם הייתה הכנה ודובר על האופן בו הוא מעדיף לעסוק בנושא בקבוצה, עיבוד של ההתרחשויות בזמן אמת בקבוצה בהתאם למערכת היחסים שלו עם המשתתפים האחרים ובהתאם ליכולתם ונכונותם לאפשר עיבוד משותף. בהרצאתי אתייחס לאתגר ההטרוגניות בקבוצה גם בהקשר לרמת החשיפה לאירועים הקשים, אצל משתתפים שונים בגילאים שונים. כמו כן, אתייחס למציאות של שינוי המערך הטיפולי בין המצב הרגיל של מפגש פנים אל פנים למצב של מפגשי קבוצה מקוונים, אזעקות בזמן מפגשים, ירידה משותפת למקלט ועוד.
בהנחיית ד"ר אלון וסרמן
בן 56, נשוי ואב ל-4. בשנת 2015, לאחר 15 שנים של קליניקה פרטית והוראה באוניברסיטאות ומכללות שונות, זכיתי להיות שותף בהקמה של מיזם פסיכולוגי ייחודי – "חברים". שמנו לנו למטרה לעזור לילדים להסתדר יותר טוב חברתית ולשם כך הקמנו מערך של קבוצות בהתאם לגילאים השונים. כיום יש אצלנו 31 קבוצות "רכבת", אשר נפגשות מדי שבוע. המקום מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית, הוקמה יחידת מחקר וקיימת כוונה רצינית להקמת סניפים נוספים בארץ ובחו"ל. כיום בנוסף לניהול "חברים", מרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי-ווינגייט.