לנווט קבוצות וצוותים על מים סוערים - קווים מנחים ופרקטיקות-הרצאה וסדנאות מקבילות

במשברים של טראומה קולקטיבית, הפוגעת ביחיד, במשפחה, בחברה ובמערכות השונות, מתגבר הצורך גם בעבודה קבוצתית במסגרות חינוכיות ומקצועיות נוספות.

בהרצאה נתמקד בנושאים הבאים:

- עבודה קבוצתית כפעולה של אינטגרציה, פרסונליזציה וריאלציזציה (בעקבות ויניקוט).

- מודל משל"ן לעבודה קבוצתית בצוותים חינוכיים ואחרים (אינגטרציה של מספר מודלים).

- דינמיקות קבוצתיות בצוותים במצבי קיצון, עפ"י ביון.

נעמה גרינולד - פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית. עוסקת בפסיכותרפיה, הנחיית קבוצות ויעוץ ארגוני. מרצ באוניברסיטה העברית במגמה החינוכית-קלינית של הילד ובבית הספר למדיניות ציבורית. מרצה, מדריכה ומנהלת את מדרשת אפיקים שמכון מפרשים להוראת פסיכואנליזה ברוח אינטגרטיבית.

יעל שטיינברג - יעל שטיינברג פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה. מנהלת המרכז המערכתי בשפ״ח ירושלים.

11:00-13:00 – חמש סדנאות מקבילות

סדנה מס' 1: סטודיו פתוח בתנועה – מודל טיפולי בהתהוות.

בהנחיית יקי האס- מטפל בתנועה, בוגר תכנית עוגן לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה.

מודל הסטודיו הפתוח בתנועה הוא מודל טיפולי חדש ומתהווה, המבוסס על עקרונות הסטודיו הפתוח באמנות חזותית תוך התאמות נדרשות למדיום התנועה והמחול. המודל מציע עבודה חופשית ממוקדת תנועה ומחול, ללא הבניה או הכוונה של המטפלים. הפעילות היא בקבוצה פתוחה וההתייחסות היא קודם כל לפרט ולתהליך הטיפולי שלו על רקע הקבוצה והאינטראקציות שלו עם אחרים.

הקבוצה בסטודיו הפתוח בתנועה משמשת כחלק בסיסי מהמכל הרגשי, יחד עם המטפלים והחדר עצמו על אביזריו. דרגות החופש המרובות בסטינג פתוח זה מאפשרות בין השאר התמקמות אישית לכל משתתף על הציר של לבד-יחד ותנועה עליו בהתאם לצרכיו.
אף שהמודל בתחילת דרכו, ניתן להניח שכמו הסטודיו הפתוח באמנות חזותית, הסטודיו הפתוח בתנועה הינו מודל על-אבחנתי אשר יכול להיות מותאם לאוכלוסיות שונות ובמצבים שונים. בינהם, יישום בזמני משבר ובקרב אוכלוסיות מושפעות טראומה. לאחרונה המודל יושם במתחם לשורדי מסיבת הנובה עם ההתאמות הנדרשות, והיווה עוד מרחב טיפולי תומך ומחבר לגוף לבאי המתחם.

בסדנה אציע טעימה חווייתית מקוונת מהמודל, וכמו כן יוצגו הרקע לפיתוח המודל ועקרונות ההפעלה שלו תוך הרחבה על הסטינג ותפקיד המטפל. המרחב הטיפולי הייחודי, בגישת Art as Therapy יוצג דרך תיאורי מקרים ותיאור התנסות בהפעלת סטודיו פתוח בתנועה עם נערות ונערים במשך כשלוש שנים במסגרת תיכון לחינוך מיוחד. כמו כן יוצג תיאור קצר של ההתנסות עם שורדי מסיבת הנובה.

המודל יכול לעניין מטפלים באמנויות אך עקרונותיו ורוח העבודה במודל יכולים לעורר מחשבה ולהציג גישה שיכולה להיות בעלת ענין לעוסקים בכל סוג של פסיכותרפיה.

יקי האס - מטפל בתנועה, בוגר תכנית עוגן לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה. עובד עם מבוגרים, נוער, ילדים והורים בקליניקה פרטית ברחובות ובפרדס חנה. עובד עם נוער ומדריך מטפלים במסגרת תיכון לחינוך מיוחד. התמחה במודל הסטודיו הפתוח ומעביר השתלמויות מקצועיות על המודל.

סדנה מספר 2: "ציידי המחשבות" – טיפול קוגניטיבי קבוצתי עם ילדים

בהנחיית עופר כהן- פסיכולוג חינוכי מומחה ומטפל קוגניטיבי-התנהגותי

התשאול הסוקראטי הינו הכלי העיקרי המשמש את המטפל הקוגניטיבי. בנוסף למטרתו הטיפולית המקורית (הפרכת מחשבות אוטומטיות), הוא משמש ככלי מנחה בהבניית הטיפול עוד מהתחלתו – בחקר העולם הרגשי-מחשבתי בשלב האינטייק, למשל. מיומנות זו, שיש שמשווים אותה לאומנות, דורשת עבודה עדינה בין דיאלקטיקות שונות - להישאר פתוח לחוויית המטופל מול להתוות אג'נדה טיפולית עצמאית, למשל, או התאמת סגנון הטיפול לקצב וסגנון המטופל. קושי נוסף נמצא ביישום הכלי עם אוכלוסיות צעירות. בגלל סיבות אלו, גם מטפלים קוגניטיביים מנוסים מדווחים על קשיים ביישום מוצלח של תשאול סוקראטי.

מודל "ציידי המחשבות" נועד לענות על קשיים אלו, באמצעות יצירת מסגרת סיפורית לטיפול שמגייסת את הילד מבחינת מוטיבציה ומחזקת את הברית הטיפולית איתו. במהלך ההרצאה, המשתתפים "יצללו למעבדת המחשבות הסודית": הם ייחשפו למרכיבי המודל השונים, הכוללים ספר טיפולי ייעודי, פורטל טיפולי אינטרנטי ועזרים פיזיים, ויעמיקו את היכרותם עם התשאול הסוקראטי באמצעות תרגול חווייתי.

עופר כהן- פסיכולוג חינוכי מומחה ומטפל קוגניטיבי-התנהגותי. בעל רקע של עשור בשירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים בחיפה ובטירת כרמל, כיום עובד בקליניקה פרטית, מחבר הספר "ציידת המחשבות" – ספר הרפתקאות טיפולי לילדים ובני נוער (thoughthunters.com).

סדנה מספר 3: כלים לחיזוק החוסן האישי והקבוצתי עם "ארץ יצורי הנפש".

בהנחיית אפרת מעיין- פסיכולוגית קלינית, והיוצרת של ארץ יצורי הנפש

בסדנא נתנסה בטכניקות קבוצתיות לשימוש בקלפים עם בני נוער , תוך דגש על כלים לטיפוח החוסן הנפשי והתמודדות עם הטראומה האישית והקולקטיבית בעקבות המלחמה ואירועי ה7 באוקטובר. נלמד ונתרגל כלים פרקטיים לשיח רגשי, לחיזוק התמיכה והשייכות החברתית, התמודדות עם משברים ולוויסות רגשות. הקבוצה מעצימה את המשאבים של היחיד ואת החוסן של היחיד.

שפת "ארץ יצורי הנפש" נובעת מאמונה עמוקה באיכויות המרפאות וביכולות הצמיחה החבויות בתוכנו, ומעודדת חיבור לאיכויות אלו.

אפרת מעיין - פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז לטיפול בעזרת בעלי חיים בקהילה לגמילה מהתמכרויות – רטורנו., בהשראת התאוריה היונגיאנית, הגישה הנרטיבית, הגשטאלט, תורת הנפש הבודהיסטית וה -  . CBT השימוש בהם מסייע למטפלים, מאמנים, הורים ואנשי חינוך בעבודה טיפולית עם ילדים ומבוגרים , בהנחיית קבוצות, שיח רגשי עם ילדים, מפגשי צוותים והדרכות הורים. "שפת יצורי הנפש", מאפשרת העמקה של היכולת להכיל ניגודים, חיזוק  משאבים נפשיים ויכולת לוויסות רגשי והתנהגותי. היא מסייעת לעקוף הגנות, לדבר על רגשות ולשתף בתכנים רגשיים מורכבים ומשפרת את הביטחון העצמי.

סדנה מספר 4: מודל הטיפול של "חברים" – טיפול פסיכולוגי בקבוצה לילדים ונוער. שילוב עקרונות התערבות במפגש הקבוצתי ועבודה מערכתית כמעטפת, בימים כתיקונם ובעת הנוכחית.

בהנחיית ד"ר אלון וסרמן- מייסד ומנהל מקצועי של "חברים". פסיכולוג שיקומי, נוירופסיכולוג.

הורים לילדות המתקשות למצוא את מקומן החברתי לאורך זמן, מודאגים ובצדק. בעוד שהמצב הבריא מאפשר גמישות ובחירה, תוך שימוש ביכולת להיות לבד וביכולת להיות ביחד, המצב המדאיג מתקיים כאשר יש רצון להיות עם חברות וחברים אולם היכולת אינה מספקת לקיום יחסים חבריים נעימים ומתגמלים. המצב מדאיג אף יותר כאשר אין רצון כזה, לפחות באופן מוצהר או מודע.

ההצדקה לדאגת ההורים נובעת מכך שבני אדם זקוקים לשייכות ולאינטראקציה. מרכיבים אלו יכולים להתקיים עם מגוון אובייקטים, אולם כאשר הם אינם מתקיימים באופן רגיל דרך יחסים חבריים, קיימת תחושת תסכול אשר הולכת ומחריפה. פעמים רבות המצוקה מובילה למעגל קסמים של הינתקות חברתית, חרדה ממנה, ירידה משמעותית בערך העצמי, דכאון והסתגרות. הבדידות מהווה מגיפה נוראית וכאשר הורים מנסים לעזור בעצמם לבנותיהם ובניהם, ללא הצלחה מספקת, בדרך כלל הם בוחרים בטיפול פרטני. אולם כאשר הקושי הוא חברתי, הדבר הנכון, על פי ההגיון הבריא (בכוונה ללא איזכור תיאורטי) הוא לעבוד על כך בקבוצה. כמובן שטיפול פרטני רלוונטי למגוון נרחב של קשיים ופעמים רבות מטופלות ומטופלים בקבוצה, מסתייעים משמעותית בטיפול פרטני המתקיים במקביל. לעניין החברתי, החסרון המרכזי של המטפלת הפרטנית, מוכשרת ומסורה ככל שתהיה, הוא שאין לה ילדים נוספים בחדר.

ב"חברים" קיימות, פועלות וזמינות לאורך כל השנה 31 קבוצות המיועדות לגילאים שונים. משך הטיפול אינו אחיד בין המטופלות והמטופלים השונים, אך ההתחייבות הראשונית של המטופלת והוריה, היא להשתתפות ב-16 מפגשים קבוצתיים + 4 מפגשים עם ההורים בתדירות של פעם בחודש. התחייבות זו חשובה הן למטופלת והן לקבוצה אליה הוא מיועדת. המטופלת יכולה להתמסר לתהליך אשר ברור לכל הצדדים (מטופלת, מטופלות ומטופלים אחרים בקבוצה, הורים ומטפלים) הכולל מצבים מורכבים ומאתגרים אשר יעוררו את התנגדותו. הקבוצה מאפשרת למטופלת להעמיק את ההיכרות שלה עם עצמה ועם האופן שבה היא מתנהלת בחברה, אך זהו תהליך ארוך טווח אשר דורש השקעה וזמן. מבחינת המטופלים השייכים לקבוצה, ההתחייבות של המטופלת החדשה המצטרפת, מסייעת לשמירה על יציבות הקבוצה ועל תחושת הביטחון והאמון בה. כך ניתן לחשוף תכנים משמעותיים ולהשתמש בקבוצה כפלטפורמה ליצירת שינוי.

בפשטות - הקבוצה עוזרת לזהות מה עובד טוב חברתית ומה לא. הרעיון הבסיסי הוא בעזרת המשגה דינמית וניסוח מטרות טיפוליות, לעזור בשיפור המודעות לדפוסים השונים, לחבר בין מה שקורה כאן ועכשיו בקבוצה לבין מצבים חברתיים אחרים ולחתור להכללת ההישג הטיפולי. בהרצאתי אדגים את עקרונות ההתערבות בזמן אמת בקבוצה, לצד המערך התומך של מפגשים נלווים עם ההורים, הקשר עם דמויות חינוכיות וטיפוליות המקיפות כל ילד וילדה בקבוצה. בנוסף אסביר על מערך ההדרכה האינטנסיבי ועל הקשיים והאתגרים בניהול מקצועי של מערכת כה מורכבת הנותנת מענה לכ-250 מטופלות ומטופלים בקבוצה וכ-50 מטופלות ומטופלים פרטניים.

המציאות החדשה של כולנו מכתיבה מענה טיפולי מתאים הן באופן אישי והן במסגרת הקבוצתית. כך למשל, מטופל בכיתה ח', אשר אביו נרצח ב-7.10.23, קיבל מעטפת אישית ייחודית בכך שהתקיימו בביתו מפגשים משפחתיים עם מטפלי הקבוצה, מפגשים אישיים בהם הייתה הכנה ודובר על האופן בו הוא מעדיף לעסוק בנושא בקבוצה, עיבוד של ההתרחשויות בזמן אמת בקבוצה בהתאם למערכת היחסים שלו עם המשתתפים האחרים ובהתאם ליכולתם ונכונותם לאפשר עיבוד משותף. בהרצאתי אתייחס לאתגר ההטרוגניות בקבוצה גם בהקשר לרמת החשיפה לאירועים הקשים, אצל משתתפים שונים בגילאים שונים. כמו כן, אתייחס למציאות של שינוי המערך הטיפולי בין המצב הרגיל של מפגש פנים אל פנים למצב של מפגשי קבוצה מקוונים, אזעקות בזמן מפגשים, ירידה משותפת למקלט ועוד.

ד"ר אלון וסרמן- בן 56, נשוי ואב ל-4. בשנת 2015, לאחר 15 שנים של קליניקה פרטית והוראה באוניברסיטאות ומכללות שונות, זכיתי להיות שותף בהקמה של מיזם פסיכולוגי ייחודי – "חברים". שמנו לנו למטרה לעזור לילדים להסתדר יותר טוב חברתית ולשם כך הקמנו מערך של קבוצות בהתאם לגילאים השונים. כיום יש אצלנו 31 קבוצות "רכבת", אשר נפגשות מדי שבוע. המקום מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית, הוקמה יחידת מחקר וקיימת כוונה רצינית להקמת סניפים נוספים בארץ ובחו"ל. כיום בנוסף לניהול "חברים", מרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי-ווינגייט.

סדנה מספר 5: 'בשביל המשחק' – בשגרה ובטראומה - התערבות טיפולית לקבוצות הורים וילדים בגיל הרך

בהנחיית גלית כנען - מטפלת בתנועה MA, פסיכותרפיסטית דינמית והתנהגותית קוגניטיבית

קבוצות 'בשביל המשחק', המיועדות להורים וילדים בגיל הרך התגבשו על רקע ההכרה בחשיבות עבודה דיאדית ובתרומה של קבוצה לחיזוק הקשר הורה-ילד.

בכל מפגש מתקיים חלק סדנאי-יצירתי הכולל, תנועה, מוזיקה ויצירה משותפת של של הורים וילדיהם. לאחריו חלק פסיכו-חינוכי קבוצתי  של ההורים בלבד בהנחיית משותפת (co) של אשת טיפול ואשת חינוך, בו מלובנות במשותף האינטראקציות שעלו בהתנסות.

המודל, הכולל 5 מפגשים חצי-מובנים, גובש מלכתחילה עבור גנים בחינוך המיוחד. מטרות ההתערבות מגוונות וכוללות עיבוד תכנים ותהליכים מרכזיים בהתפתחות ובקשר הורה-ילד, כגון, מנטליזציה, העמקת הפונקציה הרפלקטיבית, חשיבות המשחק החופשי והיצירה בקשר הדיאדי, תמיכה בגיבוש  ערך עצמי מיטבי, דרכים להתמודדות עם קונפליקטים ועוד. בנובמבר 23 התקיימה ההתערבות עם הורים וילדים מפונים. בהרצאה יודגמו התנסויות מתוך קבוצות קיימות, וכן התאמתן לעת הנוכחית של שגרת חירום.

גלית כנען- מטפלת בתנועה MA, פסיכותרפיסטית דינמית והתנהגותית קוגניטיבית, מטפלת דיאדית ומשפחתית וזוגית, מנחת קבוצות הורים וילדים במוסיקה ותנועה. מומחית תחום טיפול במתי"א מעלה והר. יוזמת, מדריכה ואחראית התוכנית "בשביל המשחק"