אשמה ובושה במצבי חירום: השלכות להתערבות ראשונית

משמש כפרופסור לפסיכולוגיה קלינית ורפואית, וכמופקד על הקתדרה לנוירופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (אב"ג), שם הוא גם עומד בראש המעבדה לחקר אישיות ומצבי דחק. כמו כן, פרופ' שחר משמש כפרופסור נלווה לחקר הילד ולפסיכיאטרית מבוגרים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת YALE בארה"ב.

פרופ' שחר למד לתואר B.A. (במדעי ההתנהגות, 1993, בהצטיינות), 

M.A. (בפסיכולוגיה קלינית, 1997, בהצטיינות יתרה),

ו-Ph.D. (בפסיכולוגיה, 1999, בהצטיינות יתרה) ב-אב"ג, וביצע פוסט-דוקטורט במחלקות לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה אשר באוניברסיטת (YALE 2000-2002).

טרם חזרתו לאב"ג, פרופ' שחר שימש כחבר סגל באוניברסיטת בר-אילן (1999-2000) ובאוניברסיטת (YALE 2002-2004).

מחקרו של פרופ' שחר מתמקד בקשרים בין מצבי דחק, פסיכופתולוגיה, ופסיכוסומטיקה. תכנית המחקר שלו מומנה על ידי קרנות מחקר תחרותיות ביותר בישראל וארה"ב, זכתה לפרסים בארץ ובחו"ל, והניבה מעל 200 פרסומים בכתבי עת מובילים בפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכוסומטיקה ורפואת ילדים.

ספרו המדעי הראשון, העוסק בביקורת עצמית פתולוגית, הופיע ב-2015 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד. החודש ייצא לאור ספרו השני, העוסק במופעים מורכבים של דיכאון קליני, בהוצאת הספרים של הסתדרות הפסיכולוגית האמריקנית. בנוסף למחקריו האמפיריים, לפרופ' שחר מוניטין בינלאומיים כהוגה-תיאורטיקן ואיש מעש בתחום האבחון והטיפול הפסיכולוגי. בעבודתו התיאורטית והקלינית, הוא מקדם מסגרת רעיונות אינטגרטיבית לאבחון ופסיכותרפיה במצבים פסיכופתולוגיים ופסיכוסומטיים מורכבים ומסובכים.