עלות השתתפות: 50 ש"ח

*השיחה בשפה האנגלית*

במשך יותר מארבעה עשורים, רוברט סטולורו (עם שותפו ג'ורג אטווד) היה מעורב ברעיון כי פסיכואנליזה היא סוג של חקירה פנומנולוגית. לחקירה זו יש השלכות מרחיקות לכת בתחום הטראומה. בהשפעת האובדן האישי של אשתו המנוחה דדה ב-1991 הגיע לתובנה שהקיום האנושי, הוא טראומתי מטבעו. כדי להתגונן מפני הטראומה אנחנו מייצרים אשליה של הגנה ובטחון. הוא משתמש בפרספקטיבה היידגריאנית כדי להעביר את הרעיון שכולנו טראומטיים גם אם לא עברנו אירועים קשים. בגלל הסופיות שלנו ושל אהובינו הטראומה מובנית בתוך מבנה הקיום שלנו. כל טראומה מפגישה אותנו  פנים אל פנים עם הממד הטראומטי של הקיום האנושי הסופי עצמו. מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לשלב את הסופיות בתוך מרקם החיים כך שלא יהיה צורך להתחמק ממנה על ידי דיסוציאציה ומנגוני הגנה פתולוגים אחרים.  בתהליך הטיפולי הטראומה הופכת להיות חלק ממי שאנחנו ומעולמנו במקום שנצטרך להגן על עצמנו מפניה. המטרה אינה ריפוי; המטרה היא אינטגרציה.

בשיחה זו ענר גוברין ושרון זיו-בימן ידונו עם רוברט סטולורו בהשלכות הפנומנולוגיה על הפסיכותרפיה. בין הנושאים: כיצד על המטפל להתמודד עם ניכור ואובדן משמעות של מטופלים שעברו טראומה? כיצד סטולורו מציע להיכנס באופן מלא לתוך עולמם של המטופלים ולהרגיש את סבלם ובמה תהליך זה שונה מהאמפתיה של קוהוט? האם פסיכותרפיסטים צריכים להיות פתוחים לחוויות הטראומטיות שהם עברו כדי לעזור למטופל לעבור שינוי? כיצד טיפול יכול לעזור בתהליך האינטגרציה של הטראומה?

רוברט ד. סטולורוב,  Ph.D

חבר ואנליטיקאי מנחה במכון לפסיכואנליזה בת זמננו, לוס אנג'לס; חבר סגל מייסד במכון לחקר פסיכואנליטי של הסובייקטיביות, ניו יורק; ופרופסור קליני לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

הוא מחברם של

World, Affectivity, Trauma: Heidegger and Post-Cartesian Psychoanalysis (2011)

ושל

Trauma and Human Existence: Autobiographical, Psychoanalytic, and Philosophical Reflections (2007),

מחבר במשותף של

The Power of Phenomenology: Psychoanalytic and Philosophical Perspectives (2018), Worlds of Experience: Interweaving Philosophical and Clinical Dimensions in Psychoanalysis (2002), Working Intersubjectively: Contextualism in Psychoanalytic Practice (1997), Contexts of Being: The Intersubjective Foundations of Psychological Life (1992), Psychoanalytic Treatment: An Intersubjective Approach (1987), Structures of Subjectivity: Explorations in Psychoanalytic Phenomenology and Contextualism (2014[1984], 2nd ed.), Psychoanalysis of Developmental Arrests: Theory and Treatment (1980),

ושל

Faces in a Cloud: Intersubjectivity in Personality Theory (1993 [1979], 2nd ed.).

הוא כתב לבד ובמשותף יותר מ 200 מאמרים.

הוא מחזיק בתארים הן בפסיכולגיה קלינית והן בפסיכואנליזה מה American Board of Professional Psychology (ABPP)

הוא זכה בפרס היוקרתי Haskell Norman Prize for Excellence in Psychoanalysis from the San Francisco Center for Psychoanalysis in 2011,

וגם בפרס

the Hans W. Loewald Memorial Award from the International Forum for Psychoanalytic Education in 2012.