מגוון גישות לטיפול בטראומה בילדים נוער והורות- מבט אינטגרטיבי

מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה,

בביה"ס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו

ותכנית "עוגן" ללימודי פסיכותרפיה אינטגרטיבית

שמחים להזמינכם ליום עיון מקוון בנושא:

מגוון גישות לטיפול בטראומה בילדים נוער והורות- מבט אינטגרטיבי

יום שישי, 10/02/22, בשעות 9:00-13:30

המפגש שלנו כאנשי מקצוע עם ילדים שחוו אירועים טראומטיים הוא מפגש מורכב ומטלטל. אנו נעים בין הרצון להתרחק ולהכחיש את גודל הזוועה והכאב, לצד ההבנה בחשיבות של ההכרה בחוויה הטראומטית של הילד והוריו לצורך טיפול ושיקום ההסתגלות והתפתחות של הילד.

ביום עיון זה נציג מגוון גישות תיאורטיות עכשוויות המציעות דרכי התערבות לטיפול בילדים, בני נוער והורים שמתמודדים עם חוויות טראומטיות בקשת של נסיבות.

נתחיל את היום בסקירה תיאורטית של ד"ר ליהי בלסון חמל על קשת הגישות התיאורטיות לטיפול בטראומה בילדים נוער והורות והאינטגרציה ביניהם.

נמשיך לשני מושבים בהן יוצגו מגוון גישות לטיפול בטראומה בילדים נוער והורים.

נסיים את היום ברב שיח עם המרצים על חווית המטפלת והתמודדות עם טראומטיזציה משנית בעבודה טיפולית עם ילדים נוער והורים שחוו אירועים טראומטיים.

תכנית יום העיון:

8:30-9:00- התכנסות במליאה

9:00-9:15- ברכות: ד"ר אסתר במברגר, מנהלת תוכנית עוגן לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה, רכזת מסלול טיפול בילדים נוער והורות

9:15-09:45- הרצאת פתיחה: לטפל בטראומה בילדים, נוער והורים מתוך עמדה מבוססת אינטגרציה -ד"ר ליהי בלסון- חמל

9:45-10:50- מושב מקביל ראשון (הרצאות לבחירה)

אפשרות א'- טיפול CBT ממוקד טראומה אונליין בעזרת תוכנת טיפול חכמה בשילוב עם מטפלת אישית. ד"ר לילך רחמים

אפשרות ב' - "כולנו זקוקים לחסד..." - השפעת טראומה על ההורות- גב' מיכל זיו

אפשרות ג' - הסיפור שלא סופר- כלים נרטיבים לטיפול לאחר פגיעה מינית. גב' שלומית גילוני ברק

אפשרות ד' - בין הכלב של פבלוב למרחב הביניים של וויניקוט- מה אפשר ללמוד מטראומה על פסיכולוגיה אינטגרטיבית? ד"ר עמיחי בן ארי וד"ר יעל אנקרי

10:50-11:05 הפסקה

11:05-12:05- מושב מקביל שני (הרצאות לבחירה)

אפשרות א' - פסיכותרפיה ילד-הורה (Child-Parent Psychotherapy, CPP) לטיפול בטראומה בילדים. ד"ר אסתר במברגר

אפשרות ב' - למצוא את מידת הקירבה הנכונה - הרהורים על כיווניות הגוף, התקשרות וחווית העצמי. גב' קרן פז

אפשרות ג' - צרכים רגשיים, חלקי עצמי ושיעורי חיים – כיצד הסכמה תרפיה מתמודדת עם טראומה רפואית בילדים. גב' גל גפן

אפשרות ד' - "תן למוח שלך לקחת אותך לאן שהוא רוצה ללכת ". גב' אסתי בר שדה

12:05-12:15- הפסקה

12:15-13:30- מושב מסכם- מי יטפל במטפלת? -חווית המטפלת בטיפול בטראומה בילדים –רב שיח בהשתתפות – גב' אסתי בר שדה, גב' מיכל זיו, גב' שלומית ברק-גילוני, מנחה: ד"ר אסתר במברגר

אודות ההרצאות והמרצים:

הרצאת פתיחה: לטפל בטראומה בילדים, נוער והורים מתוך עמדה מבוססת אינטגרציה. ד"ר ליהי בלסון-חמל

התייחסות להפרעות וקשיים נפשיים מתוך עמדה טיפולית מבוססת אינטגרציה ממקמת את תהליכי ההערכה, ההמשגה והפסיכותרפיה בתוך הקשר של מגוון עמדות תיאורטיות ופרקטיקות קליניות.

ההרצאה תסקור סוגי הפרעות הקשורות בטראומה בילדים, נוער והורות, ותציע תפיסות עולם שונות לגביהן – נקודות מבט פסיכודינמיות, קוגניטיביות-התנהגותיות, פסיכו-סוציאליות ומשפחתיות-מערכתיות.

בסיום, אנסה להציג דוגמה למודל אינטגרטיבי, המשלב גישות שונות באופן גמיש, ומאפשר מתן מענה ייחודי למורכבותם של מצבי הטראומה ולהיבטים השונים הכרוכים בטיפול בהם.

ד"ר ליהי בלסון-חמל (Ph.d) - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה. מרצה, מדריכה ומרכזת את מסלול המבוגרים בתכנית "עוגן", בבית הספר לפסיכותרפיה "מפרשים". חברה ומדריכה בקבוצת שיח- מכון לפסיכותרפיה התייחסותית. מטפלת בנוער ובמבוגרים בקליניקה פרטית בתל אביב. עוסקת במודלים של אינטגרציה בין טיפול פסיכודינמי-התייחסותי לבין CBT, כותבת, מלמדת ומדריכה בנושא זה.

רצועה 1:

אפשרות א-

טיפול CBT ממוקד טראומה אונליין בעזרת תוכנת טיפול חכמה בשילוב עם מטפלת אישית. ד"ר לילך רחמים

ההתוויות הטיפוליות בארה"ב ואירופה, תומכות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כקו ראשון לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בילדים. CBT ממוקד טראומה היא התערבות טיפולית מובנית, ובין ההתערבויות היעילות ביותר בהתבסס על כמות ואיכות המחקרים נתמכי הראיה התומכים בה. מטרת הטיפול היא להשיג הקלה בסבל ושיפור סימפטומטי ותפקודי ולמנוע נזקים ארוכי-טווח להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית ולבריאות הגופנית של ילדים. עם זאת, רוב הילדים המאובחנים בהפרעה פוסט-טראומטית בארצנו אינו זוכה לקבל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשל חסמים ידועים לטיפול, הכוללים, בין היתר, מחסור במטפלים מומחים, קשיי ניידות, וקשיים כלכליים.

ITF-CBT פותחה על ידי צוות מומחים לטיפול בטראומה במרכז חוסן ע"ש כהן-האריס ואושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות. הביטוח הלאומי ממן את הטיפול בילדים נפגעי פעולות איבה. שיטות הטיפול מועברות באמצעות טקסטים מאוירים, משחקים, סרטוני וידאו ואנימציה, קטעי שמע ודפי עבודה. בהרצאה נכיר את הספרות המחקרית על טיפול אונליין ואת התוכנה "משחררים את הפניקס" לילדים בגילאי בית ספר.

ד"ר לילך רחמים- פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית רפואית מומחית, מרצה במגמה הקלינית של הילד אוניברסיטת רייכמן, מדריכת PE ומנחת סדנאות PE. מרכזת את הקורס בנושא CBT במסגרת לימודי ההמשך בפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מנהלת אתר ATEM-ET.

אפשרות ב

"כולנו זקוקים לחסד..." - השפעת טראומה על ההורות- גב' מיכל זיו

טראומה נוגעת בכל אחד מאיתנו, הן כמטפלים והן כבני אדם. פצעי הטראומה משפיעים באופן גלוי או סמוי על המוח, הגוף והנפש של החשופים לה וגם על הסובבים אותם. חוויות טראומטיות שחווים ילדים או חוויות טראומטיות מעברם של ההורים מטביעות את חותמן על ההורות ועל היחסים.

בהרצאה נעסוק בהשפעת הטראומה על ההורות ועל המוח ההורי מנקודת מבט של תאוריית ההתקשרות ומערכות ויסות מוחיות. נבין כיצד משפיעה הטראומה על מערכת ה caregiving ההורית ופוגעת ביכולתו של ההורה לספק את צרכי הילד בצורה מיטיבה או בצורה אופטימאלית. כמו כן נבין את השפעת העברה בין דורית של טראומה מן העבר על היחסים בין ההורה לילדו בהווה.

ולבסוף נכיר התערבויות טיפוליות לטיפול בהורות במצבים אלו.

גב' מיכל זיו- פסיכולוגית חינוכית מומחית. מנהלת מרכז "אפשרויות" לאבחון וטיפול לילדים והורים. מלמדת ומדריכה מטפלים וצוותים טיפוליים על טיפול בהורות, טיפול בטראמה, טיפול מבוסס התקשרות וטיפול אינטגרטיבי בילדים ומבוגרים. מרצה בתכנית "עוגן" ובמכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה, במכללה האקדמית תל אביב –יפו. מרצה מטעם מכון חרוב. בשנים האחרונות מטפלת ומדריכה בגישות אינטגרטיביות ממוקדות רגש וחוויה. בקליניקה הפרטית בתל אביב מטפלת בהורות, בילדים ונוער, במבוגרים (AEDP), טיפול זוגי (EFT), טיפול בטראומה בינקות (CPP). מומחית ללקויות קשב ולמידה ולטיפול התנהגותי קוגניטיבי.

אפשרות ג

הסיפור שלא סופר- כלים נרטיבים לטיפול לאחר פגיעה מינית. גב' שלומית גילוני ברק

פגיעה מינית היא טראומה שקורת תמיד בתוך יחסים. אצל ילדים ובני נוער היא מתרחשת על פי רוב עם הקרובים ביותר, מוסתרת על ידי יחסים של כח, דיסקורסים ונורמות משפחתיות וחברתיות. פעמים רבות תחת הסטת המבט והשתקה.

הפגיעה נעשית בחשאי, ללא עדים. הפוגע הוא לא עד, המשפחה לא עדה, החברה לא רואה. גם כשהסיפור מסופר הוא לא פוגש עדים. כך הוא לא יכול להפוך לסיפור.

בטיפול הנרטיבי נהיה אנחנו העדים וננסה ליצר הקשבה שתאפשר למטופל להכיר ולתת מילים לסיפור הטראומה ולסיפורים נוספים בחייו. מתוך עמדה כי המטופלים הם המומחים לחייהם. הם בעלי ידע, כישורים, אמונות, ערכים ושאיפות שהופכים לכלים בעזרתם המטפל והמטופל יכולים לכתוב מחדש את נרטיב הטראומה והנרטיבים השונים הנוספים של זהותם.

בהרצאה ישולבו התבוננות תיאורטית ויישומים קליניים.

שלומית גילוני ברק- פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה. עוסקת בהדרכה ובטיפול אישי, זוגי ומשפחתי מתוך עמדה אינטגרטיבית. שותפה ביצירה והובלת תוכנית "קפסולה" לטיפול זוגי ומשפחתי מתוך עמדה אינטגרטיבית במכון מפרשים, בסגל תכנית "עוגן" לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה במכון "מפרשים", מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בעבר מרצה במכון ברקאי. קליניקה פרטית בגבעתיים.

אפשרות ד-

בין הכלב של פבלוב למרחב הביניים של וויניקוט- מה אפשר ללמוד מטראומה על פסיכולוגיה אינטגרטיבית? ד"ר עמיחי בן ארי וד"ר יעל אנקרי

טיפול בילדים בכלל, ובילדים ניצולי טראומה בפרט, מחייב את המטפל לעמדה גמישה ומשקית. העיבוד של האירוע הטראומטי הוא אחד מהצמתים המרכזיים בטיפול בילדים המתמודדים עם PTSD. שלב זה מקשה במיוחד על המטפל להישאר בעמדה אינטגרטיבית, ולשלב בין הבנות והתערבויות שמקורן בגישות תיאורטיות שונות. בסדנה נציע שימוש בהמשגה וויניקוטיאנית, ועל בסיסה מודל אינטגרטיבי החותר לאיזון מחודש בין עמדה של "מושקעות אימהית ראשונית", אמפתית וקרובה לחוויה, לבין שימוש בטיפול התנהגותי מבוסס חשיפה כהנכחה אקטיבית של המציאות והסובייקטיביות של האחר. המודל המוצג מאפשר שילוב דיאלקטי בין גישות טיפול מעולמות תיאורטיים הנחשבים מנוגדים.

ד"ר עמיחי בן ארי- פסיכולוג שיקומי מומחה מדריך, מנהל המרפאה הנוירו פסיכיאטרית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם ומרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל.

ד"ר יעל אנקרי- פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה, מנהלת את מרכזי ה-CBT מרפאות ותוכנית הכשרה בבית החולים הדסה עין כרם, מרצה באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה העברית.

רצועה 2:

אפשרות א

פסיכותרפיה ילד-הורה (Child-Parent Psychotherapy, CPP) לטיפול בטראומה בילדים. ד"ר אסתר במברגר

פסיכותרפיה ילד-הורה, הינו מודל התערבות דיאדי, אינטגרטיבי מבוסס-ראיות לטיפול בטראומה בילדות. ההתערבות נותנת מענה לילדים צעירים אשר נמצאים בסיכון או חווים קשיים בתחום בריאות הנפש, מתוך עמדה הרואה בקשר הורה ילד כבסיס המהותי לקידום בריאות נפשם של ילדים צעירים. CPPנשען על תיאוריות פסיכודינמיות, תיאוריית ההתקשרות, תיאוריות על טראומה השפעותיה ודרכי התמודדות עם טראומה, ידע התפתחותי, פסיכופתולוגיה התפתחותית, עקרונות מ CBT, תיאוריות על למידה חברתית, וגישה רגישת תרבות וקונטקסט. המודל מציע מגוון שערי כניסה ודרכי התערבות אך אינו מכתיב סדר של התערבויות. "שערי הכניסה" להתערבות נבחרים ע"פ שיקול הדעת של המטפל החותר לשיפור הקשר הורה ילד ובכך לקידום בריאותו הנפשית של הילד. במהלך ההתערבות נעשה מאמץ להבין את המשמעות והמוטיבציות העומדות מאחורי התנהגויות של ההורה ושל הילד , מתוך עמדה המדגישה את צרכי ההתקשרות וcaretaking והשפעות הטראומה על הקשר הורה ילד. בנוסף המטפל פועל מתוך עמדה המקדמת את האפשרות ל"דיבור על הלא מדובר" בין הילד להוריו. בהרצאה אציג עקרונות תיאורטיים וקליניים ואמחיש בעזרת דוגמאות קליניות את עקרונות ההתערבות המרכזיים של מודל ייחודי זה.

ד"ר אסתר במברגר- פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ,מנהלת תכנית "עוגן" ללימודי פסיכותרפיה אינטגרטיבית, רכזת מסלול ילדים נוער והורות, מרצה ומדריכה בתוכנית. מרצה בלימודי המ"א לפסיכולוגיה קלינית של הילד בבית הספר לפסיכולוגיה ע"ש איבצ'ר, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה, מרצה ומדריכה על טיפול ילד-הורה (cpp), מתמחה בטיפול בטראומה בילדות וטיפול בהורות, קליניקה פרטית במודיעין.

אפשרות ב

למצוא את מידת הקירבה הנכונה - הרהורים על כיווניות הגוף, התקשרות וחווית העצמי. גב' קרן פז

תהליך ההתפתחות נרשם ומגולם בגוף – הגוף מהווה בו זמנית ערוץ ספיגה וערוץ ביטוי מרכזי לרגשות, לחוויה האַפקטיבית, לחרדות ולקונפליקטים. בראשוניותו, הן ברמת העצמי והן ברמת היחסים, מהווה הגוף את הזירה המרכזית במסגרתה נרכשת ומתעצבת חווית ה'עצמי בנוכחות אחר', ומכאן גם תחושת העצמי - באמצעות הפנמה וביטוי של מרכיבים מנטליים וגופניים-תנועתיים כאחד.

בעוד שמחקר העוסק בביטוי לא מילולי של רגשות מתמקד בעיקר בהבעות פנים ובג'סטות (Ekman, 1982; Izard, 1977) קיים פחות ידע מחקרי וקליני המתמקד בביטוי הגופני הכולי. ידע זה נחוץ בעבודה הטיפולית, ובמיוחד בעבודה עם ילדים צעירים שחוו טראומה, אשר לעיתים מתקשים לבטא באופן תקשורתי ובהיר את החוויה הרגשית שלהם, וזקוקים לכן ל"קריאה" מדוקדקת מצד הדמויות המטפלות של האיתותים המבוטאים גופנית.

בהרצאה זו, ברצוני להציע כי טרמינולוגיה משפת הטיפול בתנועה, עשויה לסייע לאתר ו"לתרגם" מבעים גופניים-רגשיים שלעיתים חומקים מאיתנו בסיטואציה הטיפולית, ולאפשר לכן, להעמיק את תהליך ההתבוננות בתקשורת הלא מילולית ומשמעויותיה, לאתר ולסמן נתיבי כניסה להתערבות, ולאפשר דיון אינטגרטיבי ומעמיק על ההתרחשות הקלינית בחדר הטיפול.

גב' קרן פז - מטפלת בתנועה, פסיכותרפיסטית ומדריכה. מנהלת את "מעברים – המרכז לטיפול רגשי באמצעות אמנויות" בחולון, בו גם מטפלת ומדריכה. מטפלת במבוגרים בגישה אינטגרטיבית ממוקדת רגש וחוויה, ובטיפול ילד-הורה לילדים בגיל הרך שעברו טראומה ולילדים עם אוטיזם, באוריינטציה התקשרותית והתפתחותית. בוגרת התוכנית לטיפול ילד-הורה ממוקד טראומה (CPP) של מכון חרוב, תוכנית ההסמכה הבינלאומית של ה- KMP (כלי לניתוח ואבחון תנועה, אותו מלמדת אנשי מקצוע למעלה מעשור) ותוכנית ה"גל השלישי בפסיכותרפיה" במרכז הבינתחומי, הרצליה. כיום מלמדת, מרצה ומדריכה במסגרת תוכניות הכשרה שונות.

אפשרות ג

צרכים רגשיים, חלקי עצמי ושיעורי חיים – כיצד הסכמה תרפיה מתמודדת עם טראומה רפואית בילדים. גב' גל גפן

טראומה רפואית, בין אם מדובר בסינדרום התפתחותי, מחלה או פגיעה נרכשת , פוגמת בהתפתחות הטבעית של הילד וגורמת לשיבוש במענה לצרכים הרגשיים הבסיסיים, בין היתר בתחושת הבטחון, האוטונומיה, היכולת להבעה חופשית של צרכים וספונטניות ומשחק. מכאן יכולים להתפתח כל מיני שיעורי חיים שהילד לומד, אשר בהמשך מתבטאים בדפוסים שמשחזרים את הלמידה ועלולים לכלוא אותו בסיפור הטראומה. בסדנה זו נציג את המונחים הללו ואת הכלים להתערבות שסכמה תרפיה מביאה לחדר הטיפולים.

הסדנה תלווה בדוגמאות ותיאורי מקרה מהקליניקה.

גב' גל גפן – פסיכולוגית שיקומית מומחית, מטפלת ומדריכה מוסמכת בסכמה תרפיה ילדים ונוער, מלמדת את הגישה בבית הספר ל CBT של עופר פלד ומרצה בתוכניות פסיכותרפיה שונות.

אפשרות ד

"תן למוח שלך לקחת אותך לאן שהוא רוצה ללכת ". גב' אסתי בר שדה

ההרצאה תציג את מודל ה – AIP adaptive informatoin processing) ) של פרנסין שפירו והתאמתו לעבודה טיפולית עם ילדים נפגעי טראומה וחרדה. באמצעות הצגות מקרה נבחן את האופן בו המטפל בחדר מוביל את הילדים ומשפחותיהם לאורך תהליך מובנה וממוקד ומסייע להם לעבד טראומות אשר הביאו להתפתחותה של תמונה סימפטומטית.

גב' אסתי בר-שדה- פסיכולוגית חינוכית ,מדריכה, ניהלה בעבר את השרות הפסיכולוגי בנצרת עלית. עוסקת מזה שנים בהכשרה וליווי של צוותי טיפול ואנשי מקצוע העוסקים בטיפול בילדים ובני נוער בסיכון, ובהדרכה של מטפלים בתחום הפגיעות המיניות בילדים ומתבגרים .אסתי עוסקת בהכשרה של אנשי טיפול , ומנחים בתוכנית הלאומית 360. בהכשרתה הטיפולית משמשת אסתי כ TRAINER של מטפלי ילדים ומתבגרים ,בפסיכותרפית EMDR בילדים ובני נוער .היא מחברת שותפה למספר מאמרים ופרקים הנוגעים לטיפול EMDRבילדים. אסתי מרצה ומכשירה אנשי טיפול בארץ ובעולם ושותפה לכותבי הספר "קשר אחר " שינוי תרבות בית ספרי בבתי ספר המטפלים בילדים ונוער בהדרה". אסתי עבדה שנים רבות בג'וינט ישראל כמתערבת במערכות חינוך המטפלות בילדים בסיכון והדרה. היום היא מטפלת ומדריכה בקליניקה פרטית.