הספרות המקצועית בתחום האבל מתמקדת בהרחבה בזיהוי, אבחון וטיפול, ומציעה מודלים מבוססי ראיות להפחתת מצוקה, עיבוד האובדן וחיזוק ההסתגלות. עם זאת, סוגיית סיום הטיפול זוכה לרוב להתייחסות מצומצמת יותר, על אף חשיבותה הקלינית – במיוחד בטיפול באבל, שבו הפרידה מצויה בלב החוויה.

​

 

• מתי נכון לסיים טיפול במצבי אובדן ואבל?

• ⁠כיצד ניתן לעבוד עם חוויית הפרידה - מבלי לשחזר אובדן נוסף, או להמנע ממנו?

• איך נראה ״סיום מיטיב״ בטיפול באבל? כזה שמאפשר המשכיות ולא רק פרידה?

 

 

בערב זה נתייחס לסיום טיפול כמרחב מעברי לסקירת הדרך שנעשתה, לחיזוק היכולת לנוע, ולייצר רצף ואינטגרציה של היגון והאבל במארג החיים. נבקש לחשוב על הסיום לא כנקודת קצה, אלא כמעבר – אל אפשרות לחיות לצד האובדן, תוך שמירה על קשר פנימי מתמשך עם הנפטר ופנייה מחודשת אל חיים שיש בהם משמעות וחיבור.

​

 

מיעד מורג, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה. מתמחה בטיפול במצבי משבר, אובדן ושכול ומטפלת מוכרת מטעם הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון. מנחה קבוצות טיפול לעיבוד שכול ואובדן טראומתי. מרצה ומכשירה צוותים טיפוליים ברחבי הארץ בתחום עיבוד אבל ואובדן, במסגרת מכון ׳מפרשים׳ לחקר והוראת פסיכותרפיה בביה"ס לפסיכותרפיה אינטגרטיבית באוניברסיטת בן-גוריון ובביה״ס לפסיכותרפיה ׳יישומים קליניים׳.

​

 

ד"ר אביטל גרשפלד ליטוין, פסיכולוגית רפואית מדריכה. עוסקת בטיפול, מחקר, הוראה, הכשרת והדרכת אנשי טיפול בתחומים של חולי, נכות, אובדן, אבל ושכול. משמשת כראש המגמה לפסיכולוגיה הרפואית באקדמית ת"א-יפו ומרכזת יחידת האובדן והאבל במכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה. משנת 2018 משמשת כיו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה רפואית מטעם משרד הבריאות.