מטפלים חושבים את המצב

"כשאנחנו בתוך סביבה של אוויר רעיל – המחשבה מתפקדת קצת כמו ממ"ד: יש קירות מעובים אך 'אין קליטה' ביניהם, במובן זה שמתדלדל העושר של מרחב השיח החיצוני והפנימי, זו תגובה טבעית כמובן. כולנו אוחזים עכשיו חזק בדלתות הממ"ד, נשענים על הקירות, ממקמים את עצמנו רחוק מן החלונות שבחוץ ומן החלונות שבתוכנו. לכן, אחת המשימות הקשות והפחות מדוברות בימים האלה, קשורה באפשרות לזהות ולחלץ בכל זאת רגעים של התבוננות פנימה, רגעים שמזכירים לנו את עצמנו בימים שבהם אנחנו לא פעם חווים את עצמנו, בלשונה של מטופלת שלי - כמכונות הישרדות מנותקות".

פרופ' דנה אמיר מתוך "אחד עשר הרהורים על השגחה של מעלה והשגחה של מטה בימים נוראים"

..."ציר הזמן הוא קריטי להבנת התפיסה של עבודה עם טראומה. ב- 48 השעות הראשונות לאחר הארוע הסטרסוגני בתקופה הנקראת acute stress reaction אנחנו מאפשרים לכל דבר להתרחש, לכל סימפטום להופיע, וזה יכול להיות הכל מהכל, כולל מה שנראה גם כמצבים פסיכוטיים. מטרתינו המוצהרת היא לא להתערב טיפולית. תחזיקו, תביאו משפחה, תכינו תה חם, תכסו בשמיכה, תעטפו את הבן אדם, אבל אל תתחילו לעבוד טיפולית בשום צורה. מחקרים רבים מראים שרוב גדול של אנשים נחלצים מהמצב האקוטי רק אם מחזיקים ותומכים לאחר 48 שעות. האדם שסובל מפוסט טראומה לא סובל מהארוע. הוא סובל מחזרתו. כי כמה פעמים אפשר להתפרק? כמה פעמים אפשר להתפוצץ?"

במפגש זה נשוחח עם שני מומחי טראומה - פרופ' דנה אמיר וד"ר דני לוי על העבודה טיפולית במצבים שונים של טראומה ואובדן מתמשכים בתוך תקופה של טרור ומלחמה. זאת כחלק מהמאמץ שלנו כמטפלים לתרום ככל הניתן למטופלים ומעבר לכך למשימה המשותפת שלנו לקולקטיב תחת מלחמה לשמר ככל הניתן את יכולת החשיבה לא רק לניצולי האירוע ולקרוביהם אלא גם לחברה הישראלית כולה.

יום העיון התקיים ללא עלות יום חמישי ה-26.10.23 בשעה 20:00