הסובייקטיביות של הזקנה

תכנית היום:

ברכות

09:00-09:15

פרופ' גילי גולדצויג – פסיכולוג קליני ורפואי, לשעבר דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו.

ד"ר עינת ארגוון –מנהלת תחום זיקנה, מינהל השירותים החברתיים ויועצת ראש העיר לענייני אזרחים  ותיקים, עיריית תל אביב-יפו.

ד"ר ניצה ירום - פסיכולוגית קלינית בכירה ופסיכואנליטיקאית, יוזמת יום העיון.

פאנל ראשון: חושבים גיל וזקנה

09:15-10:45

יו"ר פאנל: פרופ' רות שרבני

מתדיינים:

ד"ר שרון זיו ביימן – להיות עצמי בזקנה -מבט התייחסותי אינטר-סובייקטיבי

פרופ' גיל גולדצוויג – סוגיות הנפרדות והכחשת התלות הבין-דורית

פרופ' יובל פלגי - טיסת הסולו של העצמי המזדקן: הסולנות כיכולת חשובה בגילאי הזיקנה 

הפסקה

10:45-10:55

פאנל שני: פסיכותרפיה בגיל השלישי: מיומנם של מטפלים על יחודה

10:55-12:10

יו"ר פאנל: ד"ר ליאורה בר-טור - בין הריקוד המוחמץ  למאתגר:  המפגש הפסיכולוגי בין מטפלים צעירים  ומטופלים זקנים

מתדיינות:

ד"ר אלינוער פרדס

גב'  חוה מוריס - Old (wo)men ought to be explorers

הפסקה

12:10-12:20

פאנל שלישי: הסובייקט הזקן/ה – בין המקצועי לאישי: שיח בין דורי

12:20-13:20

מתדיינים:

ד"ר ניצה ירום

מר רועי סמנה

מר יואב בר יוסף

דיון מסכם

13:20-13:45

תקצירי ההרצאות:

להיות עצמי בזקנה -מבט התייחסותי אינטר-סובייקטיבי: ד"ר שרון זיו ביימן

בהרצאה זו ננסה לבחון את חווית העצמי בזקנה בראי הגישה ההתייחסותית. גישה זו מדגישה את היות חוויית העצמי סובייקטיבית, דיאלקטית ותנועתית – נעה בין יציבות ועקביות לבין השתנות, שואפת למרובות ומורכבות, נובעת מתוך תפיסות פנימיות ומושפעת כל העת מהתייחסויות חיצוניות, זקוקה להשפעות חיצוניות וחותר להשפיע על ה"בחוץ"  בו זמנית על מנת לחדד את חוויות העצמי. העצמי מתהווה באופן אינסופי מתוך מגע עם הסובייקטיביות של אחרים כאינדיבידואלים ושל החברה כקולקטיב. מה היא הייחודיות ומה הם האתגרים של חוויית העצמי בזקנה בראי גישה זו ? איך משמרים חווית עצמי המשכי נוכח אובדני מרובים? איך מתחברים לחוויה הסובייקטיבית נוכח מפגש עם הגדרות חיצוניות וחברתיות המוחקות סובייקטיביות? איך מתכתבת חווית העצמי בזקנה עם חוויות עצמי מהעבר? איך משמרים מגע עם סובייקטיביות של אחרים כשקשרים בינאישיים פוחתים או מאותגרים? איך ממשיכים להרגיש את העצמי כמשמעותי כאשר מאוימת היכולת להשפיע על האחרים ולחוש אותם? ההרצאה תתמקד בשימור של מעגלי השפעה הדדית, בחיזוק הפריזמה הסובייקטיבית, בהעצמת הריבוי בחוויית העצמי וביצירת תנועתיות בתוך חוויית העצמי בעבר ובהווה  - כדרכים להעצים את חווית העצמי בזקנה.

סוגיות הנפרדות והכחשת התלות הבין-דורית: פרופ' גיל גולדצוויג

ההרצאה תעסוק ברתיעה מהתייחסות לזולת הזקן ולעצמי כזקן. רתיעה זו באה לידי ביטוי בהכחשה של היות הזקן סובייקט בעל גוף, מיניות חוויות ורגשות. הזקן חדל מלהיות סובייקט והקשר עמו הופך להיות אינסטרומנטלי. הכחשת הזקן כסובייקט והכחשת התלות הבין דורית נתמכת בין השאר ע"י תהליכים חברתיים תרבותיים עכשוויים. תהליכים אלו מעמידים במרכז השיח את היחיד ומעודדים נפרדות, עצמאות והכחשה של תלות. הדיון בסוגיה יעשה במסגרת התפיסה של התפתחות יחסי אובייקט כתנועה מתמדת בין נפרדות והתייחסות.  גישה זו תופסת התפתחות כאינטראקציה מורכבת  בין שני מסלולים. מסלול אחד של גיבוש זהות קוהרנטית עצמאית. מסלול שני, הוא מסלול של היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים  מבוססות הקשרות בטוחה, הדדיות ושיתוף.

טיסת הסולו של העצמי המזדקן: הסולנות כיכולת חשובה בגילאי הזיקנה: פרופ' יובל פלגי

סולנות (positive solitude) הינה בחירה מודעת בזמן איכות עם עצמי המוקדש לעיסוק או חוויה חיובית. מושג זה שהתפתח בשנים האחרונות מתדיין עם חווית הבדידות שגם היא לרוב תוצר של זמן עם עצמנו, אך הינה בניגוד לבדידות, שלרוב אינה תולדה של בחירה וגורמת לרוב לחוויה של מצוקה, הסולנות עוסקת בבחירה שיש לנו כאנשים ליהנות מזמן בחברת עצמו. למרות היותו של האדם יצור חברתי, ולמרות הצורך בקונטקסט חיצוני (אובייקט) על מנת לצמוח כחלק מאינטראקציה עם הסביבה, הסולנות עוסקת בסובייקט, ובצמיחה שלו, ללא קשר לצורך שלו באחר ובאינטראקציה עמו. הסולנות רואה ביצירה האישית צורך בסיסי, הממשיך להתקיים לאורך כל מעגל החיים. באופן ספציפי, בתקופת הזקנה, האדם נאלץ, פעמים רבות, שלא מבחירתו, להיות בגפו שעות רבות. הסולנות לכן הינה יכולת משמעותית וחשובה מאוד בתקופה זו, שכן היא יכולה ללמד את האדם לשכך ואף למלא את הריק החברתי הנוצר בזיקנה. תופעה זו שהינה רב-מימדית, ואישית, מאפשרת לאלו הרוכשים יכולת זו ליהנות מזמן עם עצמם, ולהפוך אותו למשמעותי וככזה המקדם את רווחתם האישית, והשומר על חוסן נפשי משמעותי.  ההרצאה תתמקד בהבנת המושג, פיתוחו, הצגת הממצאים המחקרים ראשונים ומחשבות על חשיבותו ושילובו בהקשר הטיפולי.

בין הריקוד המוחמץ  למאתגר:  המפגש הפסיכולוגי בין מטפלים צעירים  ומטופלים זקנים: ד"ר ליאורה בר-טור

הקשר הטפולי בין המטפל הצעיר למטופל הזקן  נע בין ריקוד מוחמץ המבטא את הרתיעה מטפול באוכלוסייה הזקנה, הנשען על דעות קדומות , גרונטופוביה וגילנות הדדית  , לריקוד זוגי מותאם, מרתק ופתוח שבו מתרחשים יחסי ההעברה וההעברה הנגדית מגוונים וחסרי גיל. הטיפול הפסיכולוגי הוא  ההזדמנות האחרונה למפגש אינטימי של הזקן עם זולתו ועם עצמו, אפשרות לדיאלוג פתוח שבו הזקן חוזר ונקשר לעצמי המשוחרר מכבלי הגיל והשנים. הריקוד הפנימי עם העצמי ועם המטפל במרחב הטפולי יכול לאפשר לזקן לטייל בעולמות שונים, לחזור לתקופות גיל מוקדמות וכך לנוע בטיפול על פני טווח זמנים רחב ביותר העשוי להכיל גם שבעים או שמונים שנות היסטוריה אישית וחברתית. האתגר של המטפל הצעיר הוא להושיט יד, להחזיק ולנוע ביחד עם המטופל בקצב המתאים ובמרחבי הזמן  מבלי להסתחרר. 

Old (wo)men ought to be explorers: Chava Morris

The presentation is based mainly on work done in a series of workshops over a period of several years focused on exploring the experience of the process of aging which to all the participants was an astonishingly unknown world and was sparked by the facilitator’s own sharing of this period of life.  Though each workshop encountered similar issues each one was totally different.  The workshops are built on the model of Pichon-Rivier’s Concepts of Operative Groups. Some of the insights acquired by the groups have been highlighted by recent events in our society.

הסובייקט הזקן/ה – בין המקצועי לאישי: שיח בין דורי: ד"ר ניצה ירום, מר רועי סמנה ומר יואב בר יוסף

בפאנל הקרוב נערוך שיח בין דורי - שלושה דורות מטפלים ידונו במפגשם בטיפול עם אנשים וחוויות הזקנה. מטרת השיח בינינו היא להתכתב עם גיל, ניסיון ונקודות מבט - שתשקף את יום העיון כולו, על מנת להעמיק את ההבנה לגבי הקשר המתהווה בין שני סובייקטים בחדר, בשלבי חיים שונים.

פרויקט 'אמץ קשיש' - ליווי רגשי לאוכלוסיה בגיל השלישי בזמן משבר הקורונה: יואב בר יוסף

מגפת הקורונה, אשר פרצה בחודש מרץ 2020, הובילה לקשיים אישיים ורגשיים בקרב אוכלוסית הגיל השלישי. לצד חשש מהידבקות, הבידוד והריחוק החברתי יצרו את האתגר המרכזי ביותר עמו מתמודדים רבים בשנה האחרונה - הבדידות. תוך תהליך של חשיבה משותפת, יזמה פרופ' רבקה יעקובי, לצד סטודנטים במגמה הרפואית, בתואר שני בפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל אביב יפו את פרויקט "אמץ קשיש" בשיתוף עמותת "לב זהב". באמצעותו ביקשו הסטודנטים לתרום מהידע שברשותנו כסטודנטים לפסיכולוגיה רפואית, לטובת קשישים וקשישות אשר נדרשו לבידוד חברתי. אחת לשבוע שוחחו סטודנטים בפרויקט עם קשישים אודות אתגרים פיזיים ונפשיים עמם נאלצים להתמודד וסיפקו מקור תמיכה חיוני.

בהרצאה הקרובה ישתף יואב בר יוסף, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית, במכללה האקדמית תל אביב יפו, אודות התנסותו בפרויקט. על המפגש בין מטפל צעיר בתחילת דרכו המקצועית עם אדם מבוגר, עתיר נסיון חיים - כיצד מפגש זה בין שני סובייקטים חוצה גיל, נסיון או מקצוע וכיצד המפגש מעצב את תפסיתו של המטפל הצעיר את עולם הפסיכותרפיה.

אודות המרצים:

ד"ר ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית בכירה ופסיכואנליטיקאית, מתמחה בתחומי הגוף, המיניות, יחסים במעגל החיים והטכניקה הטיפולית. מחברת 11 ספרים בעברית ובאנגלית, כשהאחרון בהם "מצפן לטיפול הראוי לזמננו" - ייצא בקרוב

בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' גיל גולדצוייג, PhD פסיכולוג קליני ורפואי, פרופסור מן המניין בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו, לשעבר ראש המגמה לתואר שני לפסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר ודיקן בית הספר למדעי ההתנהגות, כיום יו"ר הועדה למענקי מחקר בתחום הפסיכו-סוציאלי  באגודה למלחמה בסרטן, עורך משנה בכתב העת . Palliative & Supportive care, לפרופ' גולדצויג מעל 70 מאמרים בכתבי עת של שיפוט עמיתים ומספר רב של פרקים בספרים. פרופ' גולדצויג עוסק במחקר בנושא דיכאון מצוקה תמיכה והתמודדות בקרב קשישים שאובחנו עם סרטן ובני/בנות זוגם/ן.

ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו ומובילה את פעילות מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה. מנהלת בתוך מכון מפרשים את "עוגן – תכנית תלת שנתית לפסיכותרפיה מבוססת אינטגרציה". מייסדת שותפה ב"קבוצת שיח – מכון לפסיכותרפיה התייחסותית". לשעבר יו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית. מטפלת במבוגרים וזוגות. תפיסתה הטיפולית מדגישה אינטגרציה מתוך עמדה התייחסותית. חוקרת את השפעותיה המגוונות של החשיפה העצמית של המטפל על מטופלים שונים בשלבי טיפול שונים ואת השפעת תמהיל המיומנויות של המטפל בשלבי הטיפול השונים על הצלחת הפגישה הטיפולית והטיפול בכללותו אצל מטופלים בעלי מאפיינים שונים.

פרופ' רות שרבני, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, ראש המגמה ההתפתחותית ביהס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו.

פרופ' יובל פלגי, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך, משמש כראש החוג לגרונטולוגיה וראש המגמה הטיפולית באוניברסיטת חיפה. כמו כן הוא משמש היום כעורך הראשי של כתב העת גרונטולוגיה וגריאטריה. תחומי המחקר שלו מתמקדים בהתמודדות עם אירועים טראומטיים בקרב אנשים זקנים, רווחה נפשית בזיקנה, בדידות וסולנות. בנוסף הוא עוסק בפיתוח של התערבויות טיפוליות בגיל הזיקנה עם התמקדות על מודלים של צמתי חיים, כבסיס לשינוי בגילאים אלו. הוא פרסם עד היום מעל ל-140 מאמרים ופרקים בכתבי עת שפיטים וספרים ערוכים. 

ד"ר אלינוער פרדס, פסיכולוגית קלינית, מרצה ומדריכה בבמרכז הבינתחומי בהרצליה. חוקרת בתחום חוסן וחמלה במרחב הטיפולי. מלמדת בתכניות להכשרת מטפלים לפסיכותרפיה בזקנה ומנחה סדנאות מ.ג.ן (מודעות-גוף-נפש) למטפלים.

ד"ר ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה. מרצה בכירה בתוכנית לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית במרכז האקדמי רופין.שותפה במכון צמתים המתמחה בהדרכה, ייעוץ וטפול לאוכלוסייה המבוגרת ולמשפחה הרב-דורית.חברה בהנהלת האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ובמועצה הלאומית לגריאטריה. מכשירה, מדריכה ומלווה צוותים מקצועים רבים העוסקים בתחום הזיקנה .מחברת הספר "האתגר שבהזדקנות" : בריאות נפשית, הערכה, וטיפול. בנוסף חיברה את הספר "החיים במחשבה שנייה- שיחות עם נפתלי" וכן מאמרים רבים בתחום הטפול, הבריאות הנפשית וההתמודדות עם אובדנים בהזדקנות ובזיקנה.

גב' חוה מוריס, בעלת תארים מתקדמים במדעי ההתנהגות והיסטוריה מודרנית מאוניברסיטת לונדון, אנגליה וכן, תואר בעבודה סוציאלית (MSc) מאוניברסיטת קולומביה , ניו יורק. פסיכואנליטיקאית בגישה יונגאינית, חברת IAAP וחברה מן המניין באדגודה לאנליזה קבוצתית בינלאומית (GASi). עיקר מחקרה נוגע בקשרים בין העולם הנפשי האינטרה-פסיכי, לבין הסביבה החיצונית של האדם , השפעות פסיכולוגית בין דוריות של השואה ולאחרונה, מעמיקה עניין ומחקר בתחום הזקנה.

מר רועי סמנה, פסיכולוג קליני, מרצה ומדריך בתוכנית לפסיכותרפיה של מרכז ויניקוט ובתוכנית לטיפול מיני של בית החולים שיבא. 

מר יואב בר יוסף, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית. פרקטיקנט במחלקה האונקולוגית בבית החולים אסותא, רמת החייל.