אני כואב משמע אני קיים - על כאב ומשמעות בטיפול ובאמנות

על יום העיון:

יום העיון יעסוק בכאב נפשי, משתי נקודות מבט – אחת פסיכולוגית ואחת תרבותית.

מטופלים רבים מגיעים לטיפול עם המשאלה שהטיפול יסייע להם להפסיק את הכאב. מה עושה מטפל ACT  (Acceptance and commitment therapy) עם הכאב בחדר? איך הוא רואה ומבין את הכאב של המטופל? איך הוא מתמודד עם כאב המתעורר בו עצמו בטיפול?

כמו הדיאדה הטיפולית, גם הקשר בין יוצר ל'צורך' תרבות כרוך לעיתים בכאב. מה מקומו של הכאב בתהליך היצירה של אמן? מתי יוצר בוחר להכאיב לצופה שלו? ומדוע שצופה יקנה כרטיס להצגה שתעורר בו כאב?

האם הכאב יכול להוות פוטנציאל למפגש תוך-אישי ובין-אישי משמעותי? יום עיון זה מטרתו להוות חיבור בין נקודת המבט של המטפל לבין נקודת המבט של איש התרבות.

 

תכנית היום:

8:30 התכנסות

9:00 ברכות

9:10 מבוא (ד"ר רן אלמוג)

9:20 הרצאה 1 – מר אור פרי: "In our pain we find our values" – מקומו של הכאב במודל ACT .

10:00 הרצאה 2 – ד"ר דיוויד גרייבס: המיתוס הפוסט-מודרני של האמן המתייסר.

10:45 הפסקה

11:00 הרצאה 3 – גב' רחל קפלן: יופיו של הפגום / היופי שבפגיעות.

11:40 הרצאה 4  - ד"ר יאיר ליפשיץ: כאב, משמעות ומורשת הטרגדיה.

12:25 הפסקת צהריים

12:45 הצגת מקרה – מר ניר כהן ארזי: "מה קורה כשהטבע קורא?" טיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS) לפי גישת ACT .

13:25 דיון בהצגת המקרה מגישת ACT וסיכום יום העיון -ד"ר רן אלמוג

13:45 שאלות ותשובות, התייחסויות מהקהל להרצאות השונות (בהשתתפות המרצים).

14:00 סיום

 

אודות ההרצאות והמרצים:

 

הרצאת פתיחה

"In our pain we find our values" – מקומו של הכאב במודל ACT- הכאב הנפשי והטיפול הנפשי שזורים האחד בשני מאז ומעולם. מודלים תיאורטיים וקליניים שונים מגדירים בצורות שונות את הכאב הנפשי, וממקמים עצמם בזויות שונות אל מול הכאב, תיאורטית, פונקציונלית, ופרגמטית. בהרצאה זו נתבונן במקומו של הכאב הנפשי בטיפול ACT, בחשיבות המוקנית לו ובצורת ההתייחסות אליו, בחדר הטיפולים כמו גם מחוצה לו.

 

אודות המרצה

אור פרי, פסיכולוג קליני, בן זוג ואבא. בנוסף לעבודתו העיקרית כמטפל, מלמד ACT מזה מספר שנים במסגרות שונות, וממשיך להיות בעצמו תלמיד של הגישה ונגזרותיה.

 

הרצאה 2

המיתוס הפוסט-מודרני של האמן המתייסר - מיתוס האמן המתייסר מלווה אותנו לאורך כל הדרך, מסופוקלס עד ימינו. תמיד הנחנו שמשמעותה של יצירת אמנות כה מורכבת וחמקמקה, שרק במאמצים עזים וסבל רב אפשר יהיה לחלצה מן המדיום האמנותי. הפוסט-מודרניזם הציל את האמן מייסוריו, בטענה שאין לאמנות משמעות כלל ועיקר, אז אין טעם להתאמץ. ואילו כיום, בתחילתו של העידן הפוסט-פוסט-מודרני, האמנים חוזרים לסורם, ובגדול.

 

אודות המרצה

ד"ר דיויד גרייבס הוא מרצה בכיר לאמנות ופילוסופיה במכללה האקדמית של תל אביב-יפו. זה עתה סיים כתיבת ספר על הריאליזם החדש בציור הישראלי. גרייבס הוא צייר חובב פנטי ובסיסט רוק מקצועי לשעבר.

 

הרצאה 3

יופיו של הפגום / היופי שבפגיעות - דווקא ארעיותם של הדברים, היותם בני חלוף, מגבילה את אפשרותנו ליהנות מהם, ומעלה את ערכם

[פרויד | על דברים בני חלוף 1916]

 

האמנות היפנית קינצוגי (Kintsugi) עוסקת בחיבור או בתיקון חרסים שבורים באמצעות דבק המכיל זהב, כסף או פלטינום, באופן שאינו מטשטש ואף מדגיש את פגעי הזמן, השימוש בחפץ ופגמיו, כעדות לחייו ולקורותיו. אמנות זו קשורה, ככל הנראה, לתפיסה האסתטית היפנית המכונה וואבי-סאבי (Wabi Sabi), המצביעה על הארעי, הלא-מושלם והחסר כעל יפה וכראוי לקבלה. אסתטיקת הוואבי-סאבי כוללת מאפיינים של אסימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות והערכה של יושר תמים וטבעי בחפצים ובתהליכים. נדמה, כי בפנתיאון האסתטיקה היפני היא תופסת גישה זו עמדה דומה לזו של האידיאלים האסתטיים היווניים של יופי ושלמות במערב. בהרצאה זו ארצה להציע כי, באופן דומה, גישות המיינדפולנס, בכללן גישת הACT, ששורשיהן טמונים במסורת הבודהיסטית, מזמינות את המטופל (והמטפל) להתוודע ולקבל את הארעיות, חוסר המושלמות וחוסר השלמות באדם, להימנע מלדחות או להסוות חוויות לא נעימות ולקבלן, ולבחון באומץ את ערכיו של אדם והתנהלותו, ובמילים אחרות לפגוש באינטימיות את הפגיעויות שלו ושל האחר, ואת הזיקה ביניהם, כתנאים חיוניים לטרנספורמציה וליצירת חוויה של חיים הראויים לחיותם.

 

אודות המרצה

רחל קפלן, פסיכולוגית קלינית לילדים, נוער ומבוגרים, במערכת הציבורית ובקליניקה פרטית. מנחה קבוצות ומרצה בתחומי מיינדפולנס, בודהיזם ופסיכותרפיה לקהל הרחב ולאנשי מקצוע.

 

הרצאה 4

כאב, משמעות ומורשת הטרגדיה - בהרצאה נעקוב אחר ז'אנר הטרגדיה  בתיאטרון כאמצעי להענקת משמעות לסבל האנושי. נבחן את שורשיה של הטרגדיה ביוון הקלאסית, את תפיסת הכאב הנעוצה בה, ואת הגבול הדק בין משמעות לחוסר-משמעות הטמון   בה. בעקבות זאת נשאל מדוע קהל בא לצפות בסבל באולם התיאטרון, ומה עלה בגורלה של התפיסה הטראגית של הכאב האנושי במציאות בת-ימינו.

 

אודות המרצה

ד"ר יאיר ליפשיץ הוא מרצה בכיר בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא עוסק ביחסים שבין תיאטרון לדת, בעיקר בהקשר היהודי, ובמקומו של הגוף במופע התיאטרוני. הוא מחברם של שני ספרים: "לשון הקודש, גירסת הקומדיה", ו"מסורת מגולמת בגוף: ביצועים תיאטרוניים של טקסטים יהודיים".

 

הצגת מקרה

"מה קורה כשהטבע קורא?" טיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS) לפי גישתACT .

 

אודות המציג

ניר כהן ארזי, פסיכולוג , MA בפסיכולוגיה רפואית. פסיכולוג השירות הפליאטיבי (טיפול תומך) ומרפאת ה- HIV בבית החולים איכילוב בתל אביב ומטפל בקליניקה פרטית. מתמחה בטיפול באנשים הסובלים ממצבים רפואיים ומהפרעות חרדה. תלמיד של הדרך הבודהיסטית מזה כעשור.

 

מנחה יום העיון ומתדיין בהצגת המקרה

ד"ר רן אלמוג הוא פסיכולוג קליני וד"ר לסוציולוגיה. הוא משתמש ב-ACT כאוריינטציה טיפולית המרכזית בעבודתו וכן כותב אודות ACT ומרצה בתוכניות להכשרה ב-CBT ומול צוותים טיפוליים. ממקימי הסניף הישראלי של ACBS,  הארגון העולמי של ACT.  בעל קליניקה פרטית לטיפול פסיכולוגי. את הכשרתו בגישת ACT רכש בסדנאות עם בכירי מדריכי ACT  בעולם וביניהם סטיבן הייז, קלי ווילסון, ראס האריס ועוד.