מפגש עשירי: שיחה עם אירמה ברנמן פיק- אותנטיות וזיוף בהעברה נגדית

"כשהמטופל מגיע עם חדשות טובות, הוא רוצה שהמטפל יגיב לכך ב"מזל טוב". כמובן שהנטיה הטבעית של המטפל היא לברך את המטופל. אבל אני חושבת שעדיף שהמטפל יברר את זה ביחד עם המטופל. יתכן שהמטופל מקווה שהמטפל יוכל לחגוג ביחד איתו, או שהוא מרגיש שהמטפל לא יוכל להשתתף איתו בשמחה, או שהמטופל מצפה, אבל המטפל מחובר מאד לטכניקה שלו וזה חשוב לו יותר מהצפיות שיש למטופל. יש הרבה דרכים לדבר על כך וזה נראה לי נכון יותר מלהגיד "מזל טוב" משום שזה יכול לגעת באקורד עמוק יותר בנפשו של המטופל".   (מתוך ראיון עם אירמה ברנמן פיק, 2015).

בקרב הקלייניאנים, אירמה ברנמן פיק ידועה כפסיכואנליטיקאית המתעניינת במיוחד בעבודתו הפנימית של האנליטיקאי במהלך המפגש הטיפולי. במאמרה הידוע "עבודה דרך העברה הנגדית" (1985), היא מדגישה את הצורך של האנליטיקאי לא רק לקלוט השלכות מצד המטופל אלא גם לעשות עבודה נפשית ולבחון כיצד ההשלכות מתקשרות עם עולמו הפנימי.

ברנמן מניחה שאם אנליטיקאים לא יהיו בקשר עם עולמם הפנימי הקונפליקטואלי ביחס למטופל הם יסתכנו בכך שהם יבטאו בפעולה את מה שהם יפרשו. מול מטופל קשה, האנליטיקאי צריך לעבור חוויה אישית ביחד עם זו של המטופל כדי להגיע לחומר מוכחש. משימה זו היא בהכרח מורכבת, אבל בלעדיה, היא מאמינה, אנליטיקאים עלולים לטפל באופן מכאני ובלתי נוגע.

ברנמן פיק חוקרת כיצד יחסי ההעברה יכולים לתרום לאותנטיות של האנליטיקאי ושל המטופל.  הסכנה בכל טיפול היא שהמטופל יציית וישתף פעולה עם החלקים הכוזבים של האנליטיקאי בסוג של דיבור כוזב או שיחה שטחית שלא תוכל לגעת ברגשות העמוקים יותר של המטופל.

האם יתכן שהתינוק מביט בפניה של האם ומנסה להבין אם האם מונעת מאהבה או מחובה? אפילו תינוקות קטנים יכולים להיות רגישים לאותנטיות של החלק של האם. כיצד האנליטיקאי  יכול להיות בטוח אם התערבות היא אותנטית או לא? אנחנו צריכים להיות ערניים כל הזמן לאפשרות ההונאה העצמית מצד המטופל והאנליטיקאי.

השיחה תתמקד בשקריות, אותנטיות וחופש בתוך היחסים הטיפוליים, טיב העבודה הפנימית הנדרשת במפגשים עם מטופלים וכיצד יכול המטפל לזהות בדפוסי הקשר שלו עם מטופלים אופני התקשרות ארכאיים? נדבר גם על ההדרכה שאירמה ברנמן פיק קיבלה מביון ורוזנפלד ועל מצב התיאוריה הקלייניאנית כיום.

אירמה ברנמן פיק הגיעה ללונדון מדרום אפריקה בשנת 1955 . היא קיבלה הכשרה  תחילה במרפאת טביסטוק כפסיכותרפיסטית ילדים ולאחר מכן במכון הבריטי לפסיכואנליזה כאנליטיקאית למבוגרים וילדים. כיום היא עמיתה בכירה ואנליטיקאית מנחה בחברה הבריטית, ונשיאה לשעבר של האגודה. מאמריה שפורסמו כוללים: "על גיל ההתבגרות", "עבודה דרך העברה נגדית", ו "דאגה: מזויף ואמיתי" . יחד עם בעלה המנוח אריק ברנמן היא לימדה רבות בחו"ל.

Irma Brenman Pick came to London from South Africa in 1955 and trained first at the Tavistock Clinic as a Child Psychotherapist, (qualified 1960) then at the British Institute of Psychoanalysis as Adult and Child Analyst (qualified 1965). She is now a Distinguished Fellow and Training Analyst in the British Society, and a past President of the Society. Her published papers include: 'On Adolescence', 'Working through in the Counter Transference', and 'Concern: Spurious and Real' – all 3 in the IJPA.

Together with her late husband Eric Brenman she has taught extensively abroad.