מפגש חמישי: שיחה עם פרופ' חיים עומר
"אכפתיות נחושה - עקרונות הטיפול של חיים עומר לטיפול בילדים ומתבגרים"

במשך שלושה עשורים מציג פרופ' חיים עומר לקהילת המטפלים את הדילמה המהותית בה נתונים הורים ומורים המבקשים לבסס את סמכותם: מודל הסמכות הישן, המבוסס על השלטת יראה והשגת ציות כפוי, אינו תואם עוד ערכים מודרניים ככבוד לפרטיותו, עצמאותו והאוטונומיה של הילד. מצד שני, דבקות חד ממדית בצד היעדר כלים חלופיים לביסוס אחריות והחזקה הורית  נוטה להביא חלק מהילדים ובני הנוער למצבים מורכבים המאופיינים החל מהתנהגויות לא מתחשבות ולא אמפטיות ועד בהתנהגויות אלימות ובעייתיות הפוגעות בתפקודם ואף מסכנות אותם.

הורים באים להתייעץ עם אנשי מקצוע במגוון של בעיות הנראות קשות ובלתי פתירות: ילד שמסרב ללכת לבית הספר, ילדה שנוהגת לקלל את הוריה ולהכותם, מתבגר עם בעיות סמים, מתבגרת שמאיימת לעתים תכופות באובדנות אם לא ימלאו אחר רצונותיה.

בהתמודדות עם מצבים אלה פרופ' עומר מציע את ביסוס 'הסמכות ההורית' כעוגן הנשען על החזקה ואהבה יחד עם כלים ללקיחת אחריות וניהול המצב. סמכות זו מבוססת על ההנחה כי תפקידו של בעל הסמכות (הורה, מורה) הוא לייצר עוגן של בטחון שיאפשר שמירה על כבודו של הילד כמו גם כבוד ההורה (הכרוכים אחד בשני), אך גם על מסלול התפתחותו ותפקודו התקין של הילד או המתבגר. הסמכות החדשה אינה מבוססת על הכנעת הילד והשגת שליטה מלאה בהתנהגותו אלא על העברת מסר ברור: "אנו מכבדים אותך! אך לא נוכל לקבל פעולות שלך שפוגעות בך או באחרים!"

בשיחה זו נשוחח עם חיים עומר על כיצד להשיג ברית טיפולית יציבה עם הורים, כיצד לעזור להורים לצאת מן הבידוד ולגייס תמיכה מן הסביבה, ועל המהות של עגינה הורית. ננסה למוד ממנו על ההתפתחויות האחרונות בגישתו והאופן בו היא מתכתבת עם תיאוריות ומודלים טיפוליים אחרים. עוד יעלו בשיחה מקורות ההשראה לגישתו, טיפול אינטגרטיבי, ומצבה של הפסיכותרפיה בישראל.

חיים עומר הוא פרופסור אמריטוס מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א. הוא טבע מושגים מרכזיים בתחום ההורות כמו: השגחה הורית, התנגדות לא-אלימה, הסמכות החדשה, ותפקיד העוגן ההורי. גישתו מוכרת בעולם כ- NVR  (ראשי תיבות של (Non-Violent Resistance. מכאן השם של האתר שלו: www.haimomer-nvr.com. הגישה, שגובתה במחקרים רבים, מוכרת בארצות רבות וקיימים עשרות מרכזים בעולם שמלמדים אותה. בין תחומי היישום של הגישה נמנים: אלימות ילדים, אלימות בבית הספר, מניעת התנהגויות סיכון (למשל, התנהגות עבריינית, נהיגה מסוכנת, התמכרות למסכים), בעיות חרדה של ילדים, OCD, הורים אומנים, סירוב בית ספר, ילדים עם ADHD, וילדים-בוגרים בלתי מתפקדים (מה שכונה "תלות תובענית"). בין ספריו נמנים: "הורים אמיצים", "הסמכות החדשה", המאבק באלימות ילדים", "עולם של פיתויים", "פחדים של ילדים" (יחד עם אלי ליבוביץ), "השטן שבינינו" (יחד עם נחי אלון), ו- "שיקום הסמכות ההורית". ספריו תורגמו ל-11 שפות.