פרופ' דני חמיאל הוא חוקר ומטפל פורץ דרך בשדה הפסיכותרפיה בישראל.

חמיאל פיתח מודל טיפולי קצר המשלב את התפיסה המרכזית של הגל השלישי, ה-ACT עם תפיסות אקזיסטנציאליסטיות ובעיקר זו של הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל, פילוסופיה יהודית (על בסיס תפיסתו של הרב קוק), תאוריות יחסי האוביקט, פילוסופיה סטואית ובודהיזם.  המודל מתמקד בקשר של האדם עם העולם כבסיס  להבנת ההתפתחות האישיות והמוטיבציה של האדם.

בשיחה זו נשוחח עם פרופ' דני חמיאל על:

הדרכים שהובילו אותו להתמקד בטיפול ביצירת חוסן והעצמת משאבים? מה יחסי הגומלין שלו עם הטיפול המסורתי המנסה להפחית מצוקה?

איך הוא רואה את הפסיכותרפיה בת ימינו ואתגריה המרכזיים?

מהו ארגז הכלים שהוא חושב שחשוב שיהיה למטפלים בעת הזו?

מה הם לדעתך הרכיבים המרפאים בטיפול ומה יחסי הגומלין ביניהם?

מה הם גופי הידע התיאורטיים המרכזיים עליהם הוא נשען?

ועוד ועוד

28.05.2023

מודל ההחזקה ההתיחסותית של ג'ויס סלוצ'וור מגשר על הפער בין החשיבה ההתיחסותית לחשיבה הויניקוטיאנית.  סלוצ'וור תיארה את המרכיב האינטר סובייקטיבי של החזקה תוך התייחסות מפורשת לצורך של המטופלים לחוות בפרטיות את הלבד שלהם בתוך המרחב ההתיחסותי. "הגישה ההתיחסותית מדגישה  כותבת סלוצ'ווור "שהחזקה היא לא משהו שאנחנו עושים "למען" או "כלפי" המטופל שלנו; זוהי חוויה שנוצרת במשותף על ידי הדיאדה האנליטית. החזקה גם אינה מוגבלת לעבודה סביב יחסי התלות; הצורך בהחזקה יכול לצוץ סביב שנאה, נרקיסיזם, או תגובה חזקה לפגיעה. אנו מחזיקים כאשר אנו עושים כמיטב יכולתנו להניח בצד (מבלי להשליך החוצה או להיות בדיסוציאציה)  אותם היבטים של הסובייקטיביות שלנו שישבשו את תחושתו (האשלייתית באופן חלקי)  של המטופל שלנו כלפינו" (2021, 168).

26.03.2023

ד"ר אוטו קרנברג שייך לדור הנפילים שעיצבו את הפסיכואנליזה בארצות הברית.

תרומתו הראשונה של קרנברג היא המשגת מודל רמות הארגון (נוירוטי, גבולי ופסיכוטי), פיתוח ההבנה סביב הפרעת האישיות הגבולית בהקשרו של מודל זה ומיפוי הפרעות האישיות לפי דרגת חומרתן. בולטת יכולתו המופלאה של קרנברג לשרטט בדיוק רב כל כך את העולם הפנימי של הסובלים מהפרעות האישיות הקשות על הגוונים הרבים והמורכבויות של חווייתם הפנימית.

תרומתו השניה, פיתוח של טיפול ממוקד העברה, שהתמקד תחילה באנשים הסובלים מהפרעות אישיות והתרחב אחר כך לטיפול במצוקות מגוונות. לפי קרנברג, מטופלים הסובלים מהפרעות אישיות מאופיינים בזהות דיפוזית והעדר אינטגרצי בין יצוגי עצמי ליצוגי אובייקט. באמצעות פרשנות המטפל מסייע לעשות אינטגרציה בין חלקי העצמי והאובייקט המפוצלים והמסוכסכים. השיטה הוכחה אמפירית כיעילה לטיפול במטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית. קרנברג מאמין שפרשנויות צריכות להינתן מעמדה של "נייטרליות טכנית" (technical neutrality).

26/02/2023

בשיחה זו, ענר גוברין ושרון זיו-בימן ידונו עם פול גילברט מה ייחודי בטיפול ממוקד חמלה בהשוואה לפסיכותרפיות אחרות? מהו אימון חשיבה חומל (CMT)? אילו תיאוריות, עקרונות וטכניקות מבתי ספר שונים לפסיכולוגיה, משולבים בתוך טיפול ממוקד חמלה? כיצד טיפול ממוקד חמלה יכול להיות מועיל לאנשים מדוכאים? כיצד ניתן להשתמש בו כדי להפחית את הבושה והביקורת העצמית, וכיצד ניתן לאמן אנשים לפתח חמלה עצמית וחמלה כלפי אחרים?

27.11.2022

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי שמקורו בטיפול בשיטת בק מבוסס על המשגה קוגניטיבית הכוללת את אמונות הליבה והסגנון ההתנהגותי של ההפרעות השונות. המטפל משתמש במגוון טכניקות ליצירת שינוי קוגניטיבי, כלומר, שינוי במערכת החשיבה והאמונות של המטופל במטרה לחולל טרנספורמציה רגשית והתנהגותית לאורך זמן.

בשיחה נשוחח עם ג'ודית בק על עבודתו של המטפל הקוגניטיבי-התנהגותי היום: מה יכול לעזור למטפלים להתגבר על המכשולים? כיצד לייעל את התהליך הטיפולי? כיצד מטפלים ב-CBT מטפלים בהפרעות אישיות? כיצד מטפלים ב-CBT מתמודדים עם מטופלים שמתעקשים שהם לא יכולים להשתנות או שהטיפול לא יכול לעזור להם?

נדון גם במה שהיא חושבת על עולם הפסיכותרפיה כיום, הגל השלישי של CBT ושילוב אפשרי בין CBT לפסיכואנליזה.

30.10.2022

בשיחה זו ענר גוברין ושרון זיו-בימן ידונו עם רוברט סטולורו בהשלכות הפנומנולוגיה על הפסיכותרפיה. בין הנושאים: כיצד על המטפל להתמודד עם ניכור ואובדן משמעות של מטופלים שעברו טראומה? כיצד סטולורו מציע להיכנס באופן מלא לתוך עולמם של המטופלים ולהרגיש את סבלם ובמה תהליך זה שונה מהאמפתיה של קוהוט? האם פסיכותרפיסטים צריכים להיות פתוחים לחוויות הטראומטיות שהם עברו כדי לעזור למטופל לעבור שינוי? כיצד טיפול יכול לעזור בתהליך האינטגרציה של הטראומה?

18.09.22

מארק סולמס הוא בין הפסיכואנלטיקאים החדשניים והפוריים ביותר החיים כיום. הוא השקיע את מיטב שנותיו ואת  האנרגיות הבלתי נדלות שלו כדי לשלב בין מחקר המוח לבין התיאוריה הפסיכואנליטית. נוירופסיכואנליזה הובילה תחת הנהגתו לתגליות בתחומי החלום, הטראומה, הזיכרון, האפקט, והמוטיבציה, השופכים אור חדש על העבודה הקלינית. קבוצות מחקר בעשרות מדינות עובדות יחד כדי לדון באופן שבו ניתן להשתמש במחקר המוח בפרקטיקה הקלינית (אירית ברזל רווה יסדה ועומדת בראש החברה הנוירופסיכואנליטית הישראלית).

29.05.22

אף גישה בפסיכואנליזה אינה מדברת בשפה עוצמתית וסוחפת כמו זו של "רוח אדם". אף גישה אינה מציבה לפסיכואנליזה מטרות הנוגעות לשינוי של האנושות כולה. אפילו בתוך קהילת פסיכולוגיית העצמי אנליטיקאים רבים פנו לכיוונים אחרים שמרניים יותר. ניתן לומר כי בתוך פסיכולוגיית העצמי צמח ענף רוחני בודהיסטי תוסס הנושא את דגל הסולידריות החברתית בהובלתה הנאמנה של הקבוצה הישראלית. כשאנו חושבים על האנושות ועל עתידה רבים מאתנו נוטים לאמץ את העמדה הפסימית והמפוכחת של פרויד הממאנת לשגות באשליות ומתרחקת מכל אידיאולוגיה המציעה שינוי מהפכני בטבע האדם, מתוך ידיעה שיצרי ההרס והתוקפנות הגלומים באדם יהוו תמיד כוח מתנגד לכל שינוי מכונן מהסוג שרענן קולקה ועמיתיו מציעים.

24.04.22

בשיחה זו, שתתקיים באנגלית, וכטל תפרוס בפני הצופים את שיטות העבודה הייחודיות שלה. באופן ספציפי, נחקור כיצד תשומת הלב של המטפלת לאפשרויות שונות של התערבות מרגע לרגע מאפשרת לה לשמור על המפגשים ממוקדים, מלאי תקווה וחיוביים, כיצד להתמקד בחוזקות של בני הזוג גם כאשר הם נמצאים בעיצומו של קונפליקט חמור, וכיצד לנצל הבנה מעמיקה של הילדות כדי לעזור לכל בן זוג לא רק להימנע ממוקשים אלא גם ליצור מערכת יחסים אוהבת באמת.

20.02.22

השיחה תתקיים בשפה האנגלית 

ביום ראשון 9 בינואר, בין השעות 19:30 – 21:15

בשיחה זו, ענר גוברין ושרון זיו-בימן ישוחחו עם ג'יי גרינברג על גישתו האחרת לגישה שניסתה להיות אחרת: 

מדוע עזב את המהפכה בתחילת דרכה? 

במה גישתו שונה ודומה לגישה ההתייחסותית? 

מה היו נקודות המחלוקת בינו לבין סטיבן מיטשל? 

מה משנה את המפגש האנליטי, וכיצד ניתן לשלב בעבודה הטיפולית בין רכיבים קלאסיים "ישנים וטובים" לבין רכיבים עכשוויים יותר? 

איזה מקום צריך לתפוס ביטוי בפעולה enactmenet ופרשנות בתהליך הטיפולי. 

09.01.22

אליסיה ליברמן פיתחה ביחד עם שותפים אחרים שיטה המכונה Child-Parent Psychotherapy (CPP), טיפול מבוסס ראיות לילדים בטראומה עד גיל חמש. CPP  הוא טיפול מבוסס מערכת יחסים לתינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך הסובלים מבעיות נפשיות או נמצאים בסיכון להפרעות כאלה. בדרך כלל, הפרעות אלה נגרמות על ידי חשיפה לאירועים טראומטיים, מצוקות סביבתיות, מחלות נפש הוריות, פרקטיקות הוריות לא מתאימות או הבדלי טמפרמנט בין הורה וילד.

הטיפול מתחיל עם ארבעה עד שישה מפגשים של הערכה. שלב היכרות זה מהווה את שלב הטיפול הבסיסי  וכולל מפגשים פרטניים עם ההורה, במטרה ליצור תוכנית טיפול משותפת המבוססת על הבנה משותפת של צרכי הילד.

12.12.21

שיחה מקוונת באנגלית ביום ראשון 7 באוקטובר בין השעות 19:30 – 21:15 שעון ישראל.

בחלק הראשון של האירוע, מייקל אייגן ירצה על ניצוצות:  סדקים בנפש שלנו, פיסות חיים שמדגדגים את נשמותינו ואת המפגש שלנו עם שנאה עצמית.

לאחר מכן, ענר גוברין ושרון זיו-בימן יקיימו איתו שיחה חיה בנושא ויזמינו את המשתתפים להיות מעורבים ולהציג  שאלות דרך הצ'אט.

07.11.21

19:30-21:15

ענר גוברין ושרון זיו-ביימן ישוחחו עם אלווארז על שורשיה הקלייניאנים התיאורטיים, ילדים אוטיסטים והטיפול בהם, מצבים ריקים, השימוש של האנליטיקאי בעצמיותו בתוך המפגש הטיפולי ובאופן שבו למידה והפנמה חדשות מתרחשות גם בקרב מטופלים בלתי נגישים. ננסה להבין את סירובה לוותר על המטופלים המייאשים ביותר, סירובה לקבל את העובדה ששינוי התנהגותי הוא הדבר הטוב ביותר שניתן לקוות לו, ואת התעקשותה להתחבר אליהם, אדם לאדם.

03.10.21

19:30-21:00

הנכם מוזמנים למפגש העשירי בסדרת "חושבים כאן ועכשיו" עם הפסיכואנליטיקאית אירמה ברנן פיק. 

בקרב הקלייניאנים, אירמה ברנמן פיק ידועה כפסיכואנליטיקאית המתעניינת במיוחד בעבודתו הפנימית של האנליטיקאי במהלך המפגש הטיפולי. במאמרה הידוע "עבודה דרך העברה הנגדית" (1985), היא מדגישה את הצורך של האנליטיקאי לא רק לקלוט השלכות מצד המטופל אלא גם לעשות עבודה נפשית ולבחון כיצד ההשלכות מתקשרות עם עולמו הפנימי. 

השיחה תתמקד בשקריות, אותנטיות וחופש בתוך היחסים הטיפוליים, טיב העבודה הפנימית הנדרשת במפגשים עם מטופלים וכיצד יכול המטפל לזהות בדפוסי הקשר שלו עם מטופלים אופני התקשרות ארכאיים? נדבר גם על ההדרכה שאירמה ברנמן פיק קיבלה מביון ורוזנפלד ועל מצב התיאוריה הקלייניאנית כיום.

25.7.21

גישתה הטיפולית של עפרה אשל כובשת אותנו, בראש ובראשונה, בשל אמונתה הנחושה והבלתי מתפשרת כי הטיפול מהווה הזדמנות מיוחדת ויוצאת דופן לטרנספורמציה נפשית עבור כל מטופל, גם הקשה ביותר. טרנספורמציה זו אפשרית אם רק יידע המטפל ליצור התחברות חווייתית אמיתית עם עולמו הרגשי ונפשו של המטופל. מה שנראה על פניו כדבר סכמטי ולכאורה פשוט הופך בכתביה של אשל להעמדת יחסי מטפל מטופל על עמדה מורכבת הדורשת מאמץ מכוון, הקשבה חווייתית והתכווננות מדויקת תוך כדי מוכנות להסתכן בהשפעות הכואבות של התמסרות לסבלו של אדם אחר. ביטוייה של התחברות זו הם ישירות, מוחשיות, לב פתוח לרווחה ונכון לכאוב, ואפילו חישה כמו-מאגית, המאפשרת להחיות ביחסים הטיפוליים את הטראומות והאסונות הקדומים ביותר.

30.5.21

טיפול ממוקד רגש (EFT) פותח על ידי לסלי גרינברג ועמיתיו בשנות השמונים מתוך מחקרים אמפיריים של תהליכי שינוי בפסיכותרפיה. הוא התפתח לאחת מגישות הטיפול המוכרות והמבוססות ביותר לדיכאון ולקשיים בקשר הזוגי כמו גם טיפול מבטיח בטראומה, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה ויחסים בינאישיים. בטיפול ממוקד רגש יכולים להשתמש מטפלים מכל האסכולות. טיפול זה הוא שילוב של גישות הומניסטיות, אקזיסטנציאליסטיות וגשטאלט. למרות שהוא שונה מטיפול פסיכודינמי משום שהוא מתמקד יותר בכאן ועכשיו הוא שואב השראה גם מפסיכולוגיית העצמי בתשומת הלב המוקדשת להתערבויות אמפתיות. ההשפעה מתיאוריות פסיכו-דינמיות באה לידי ביטוי גם בשילוב תיאוריית ההתקשרות, החשיבות של תהליכים בינאישיים, ותיקון קרעים בברית הטיפולית כחלק מתהליך הריפוי.

2.5.21

מזה שלושה עשורים הפסיכואנליטיקנית והפילוסופית דונה אורנג' מעודדת את הקהילה הפסיכואנליטית לראות את פניו של האחר ולשמוע את קולו של הזר. היא מתמקדת בשמיעה – מה מטפלים צריכים לשמוע, ומה נותר מחוץ לטווח השמיעה? אורנג' מעדיפה "שמיעה" על פני "הקשבה". "הקשבה היא הפעילות שלי, שמיעה היא הקליטה שלי, הפגיעות שלי, הנכונות שלי להיות מושפעת על ידי האחר".אורנג' סבורה שלפסיכואנליטיקנים יש יכולת לקדם שינוי לא רק בקרב המטופלים הסובלים, אלא גם בתחום הפוליטי והחברתי.נושא נוסף לאורך כתיבתה הוא מחויבותה העמוקה לאינטרסובייקטיביות. אורנג' קוראת לאנליטיקאים להחליף "הרמנויטיקה של חשד" ב"הרמנויטיקה של אמון" והיא דוחה מושגים כמו "הזדהות השלכתית" ו"העברה" השייכים לפסיכולוגיה של אדם אחד.

21.3.21

בשיחה זו נדבר עם גלית אטלס על תיאוריה פורצת דרך ומקורית כדי לדון במיניות בחדר הטיפולים בכנות וגילוי לב. היא מאתגרת אבחנות בינאריות מקובלות בין גברים ונשים, התקשרות ומיניות, פרה-אדיפלי ואדיפלי, תמימות ופרוורסיה ועוד. מאז ספרה הראשון, "האניגמה של התשוקה", כתיבתה של אטלס מציגה מסגרת חשיבה התיחסותית לעבודה עם מיניות בתוך הזוג האנליטי. נקודת מבט זו, בהמשך למאמר שלה עם ג'סיקה בנג'מין, מתמקדת במיניות ואינטרסובייקטיביות ובדפוסים בלתי מודעים של עוררות וויסות כפי שהם נוצרים ביחד על ידי המערכת הדיאדית.

21.2.21

בשיחה זו נשוחח עם חיים עומר על כיצד להשיג ברית טיפולית יציבה עם הורים, כיצד לעזור להורים לצאת מן הבידוד ולגייס תמיכה מן הסביבה, ועל המהות של עגינה הורית. ננסה למוד ממנו על ההתפתחויות האחרונות בגישתו והאופן בו היא מתכתבת עם תיאוריות ומודלים טיפוליים אחרים. עוד יעלו בשיחה מקורות ההשראה לגישתו, טיפול אינטגרטיבי, ומצבה של הפסיכותרפיה בישראל.

31.1.21

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לשיחת זום עם הפסיכואנליטיקאית ננסי מקויליאמס במסגרת הסדרה שלנו, "חושבים כאן ועכשיו- שיחות עם פורצי דרך בפסיכותרפיה". השיחה תתמקד באמנות ובמדע של טיפול פסיכודינמי, בעיות אבחון קליניות (למשל, מטופלים סכיזואידיים וגבוליים), DSM ואבחון פסיכודינמי, טיפול בחולים קשים. עבודה פסיכודינמית עם מטופלים תודגם באמצעות דוגמאות קליניות. בנוסף, נשוחח עם ננסי מקויליאמס על הבעיות הייחודיות של הפסיכואנליזה כיום (כגון פסיכואנליטיקאים כטכנאים או מרפאים, כיצד להגן על המקצוע שלנו, טיפול ידני, תיעוש של פסיכותרפיה).

27.12.2020