"זה עשר שנים ויותר שאני מתבוננת בתרבות הטיפולית שבתוכה אני פועלת, בטיפולים, בסדנאות, בקליטה שטופת של חומר מקצועי הכולל דיווחי מטופלים ומטפלים על כל גווניהם – ואני רואה מקום תקוע: מטופלים מתוסכלים, ומטפלים מבולבלים וקרועים בנאמנויותיהם בין המטופל לבין הסמכויות והארגונים שאליהם הם משתייכים. הם מתחנכים למקצוע שלהם באופן שנע בין האדרת העבר לבין האדרת השיווק והסמכות – במקום להתמודד עם השאלות: מיהו המטופל העכשווי שעבורו מיועד הטיפול? איך נכון לפגוש אותו? בתוך המציאות האת עומד, לעתים קרובות מדי, הכיסא הריק של המטופל".

כך נפתח ספרה של ניצה ירום "מצפן לטיפול בזמננו – החברתי כאישי בחדר הטיפול" שיצא לאור השנה. ירום מציעה מצפן של ליבה טיפולית שסביבה יחוגו כל ידע או טכניקה במעשה הטיפול. באחד עשר הפרקים היא מציגה את מה שהיא רואה כמרכיבי הליבה הטיפולית לזמננו: זיהוי המטופל בן התקופה וזיהוי מרכיבי הליבה הטיפולית הדרושה לטיפול בו: ההתעניינות, ההקשבה, ההקשבה העצמית, הצורך בדיאלוג אנושי עם מטופל, הצורך בקשב גופני נפשי כמכלול אנושי, כאשר המטפל ממלא תפקיד כפול – משתתף ומקשיב, והמסגרת הטיפולית והכלים הטיפוליים.

בשיחה זו ענר גוברין ושרון זיו ביימן ישוחחו עם ניצה ירום על הצורך במצפן טיפולי למטפלים עכשוויים, הליבה הטיפולית, ביקורתה על שיטות טיפול המוצגות כ"חוד החנית" של הטיפול הפסיכולוגי ומנגד על השמרנות בתחום, וכן מהפכת הזום בפסיכותרפיה, דרך שימוש בדוגמאות קליניות תנסה ניצה ירום להדגים את יישומיה השונים של הליבה הטיפולית בתחומי חיים משמעותיים ובסוגיות טיפוליות חשובות כמו תקיעות בטיפול, מטפל מותש, מטופל שקשה להגיע אליו, פרידות ממטופלים.

ד"ר ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. מחברת הספרים: "Body, blood and sexuality"; "הגוף מדבר"; "ההיסטרי שבי, ההיסטרי שבינינו"; "פסיכואנליזה בנפשנו"; "סיפורי גוף"; "שפות הגוף"; "Matrix of hysteria"; "Psychic threats and somatic shelters; מצפן - יחסים בזמננו; "מצפן להורות ראויה"; "מצפן לזוגיות ראויה"; "מצפן לטיפול הראוי לזמננו".