לגעת בסערה שבפנים ובסערה שבחוץ, טיפול במתבגרים מעמדה אינטגרטיבית
פירוט המושבים
מושבים מקבילים 9:00-10:15
דברים שרואים משם לא רואים מכאן: טיפול בהורים למתבגרים בראייה אינטגרטיבית- ד"ר אסתר במברגר
בהרצאה אתמקד בטיפול בהורים למתבגרים מעמדה של אינטגרציה. אציג את האתגרים עימם מתמודדים הורים למתבגרים, וסגנונות הורות המסייעים להתמודדות ולהתפתחות המתבגר. נתבונן במעגל היחסים בין הורים למתבגרים תוך דגש על התנועה בין התוך אישי לבינאישי תוך השענות על המושג של הפסיכודינמיקה המעגלית(ווכטל). בהמשך אציג עקרונות למודל טיפולי אינטגרטיבי המתבסס על הגישה ההתייחסותית. ארחיב אודות העמדה הטיפולית, יצירת הברית טיפולית ותכנון ויישום של התערבויות עם הורים. אדגים חשיבה ועקרונות אלו באמצעות דוגמא קלינית.
מי זאת זו שהייתי קודם? עבודה אינטגרטיבית סביב ״מצבי-עצמי״ משתנים בגיל ההתבגרות - ד״ר ליהי בלסון חמל
אחד ממאפייניו המרכזיים של גיל ההתבגרות הוא חווית עצמי לא לכידה ומבלבלת, שניתן לתארה כ"הצפה" של ״מצבי עצמי״ שונים ומשתנים.
מושג ״מצבי עצמי״ מקבל מקום מרכזי בגישה ההתייחסותית, המציגה תפיסה של הנפש כמורכבת מחלקים המייצרים ״אשלייה״ של המשכיות. כאשר התנועה בין מצבי העצמי הופכת דיסוציאטיבית – האשלייה נפגעת ומגבילה את חווית העצמי. הקשר הטיפולי והמפגש האותנטי בין תודעת המטפל והמטופל, משמשים להגברת ההכרות עם מצבי העצמי, האינטגרציה הפנימית וחיזוק תחושת ה-agency.
במקביל, התייחסות לחלקים שונים בעצמי מהווה אמצעי מרכזי להגדלת תנועה נפשית גמישה, המשחררת מסימפטומים, בגישות "הגל השלישי" ב-CBT. במקום לעבוד ישירות על העצמי הסובל דרך איתגור החלק הפגוע, ננסה ללמד את המטופל כלים שיעוררו ויחזקו חלקי עצמי אחרים בתוכו ויסייעו להתמודדותו.
אנסה לתאר את היתרונות שמספקים הדגשים השונים של הגישות סביב מיקוד במצבי עצמי, ובאמצעות הצגת טיפול במתבגרת הסובלת מחרדה, אדגים עבודה טיפולית המשלבת ביניהם. אדגיש איך התנועה והשילוב האינטגרטיבי בין הגישה התייחסותית לגל השלישי - מקדמים את התהליך הטיפולי ותורמים להפחתת הסבל הנפשי.
בין משא למסע: אתגרי הנוער הלהט"בי בתהליכי גיבוש הזהות- גב׳ דפנה גרינר
בהרצאה נבחן את תהליך גיבוש הזהות הלהט"בית, בראיית המודל השלבי לצד מודל אבני הדרך. יושם דגש על מצבי הסיכון והאתגרים הייחודים לנוער להט"בי בהקשרים אישיים, משפחתיים וחברתיים. נתייחס למושגים כגון להט"בפוביה, להט"בפוביה מופנמת, מיקרואגרסיה, טראומה עקשת ועוד, בדגש על האופן שבו הם משפיעים על תהליכי גיבוש הזהות והבריאות הנפשית.
הטיפול הפסיכולוגי בבני נוער עם הפרעת אכילה- מר לירן רוגב
ההרצאה תעסוק בעקרונות מרכזיים של עבודה פסיכותרפויטית עם הפרעות אכילה בבני נוער, בדגש על הצורך באינטגרציה בין התבוננות עומק קרובת חוויה והתמקדות במבני עומק ומהלכים התפתחותיים ארוכי טווח, לבין התעקשות על שינויים סימפטומטיים והתנהגותיים מהירים יחסית, גם נוכח אמביוולנטיות והתנגדות מצד המטופל.ת.
מושבים מקבילים 10:35-11:50
להעיר את הלב: גיל ההתבגרות וההתמודדות עם טראומה מינית- גב׳ שלומית גילוני ברק
"טראומה שכזאת המתרחשת בילדות מעצבת את האישיות ומעוותת אותה. הילד הלכוד בסביבה מתעללת ניצב בפני משימות הסתגלות אדירות. עליו למצוא דרך לשמור על הרגשת אמון בבני אדם שאינם ראויים לאמון, על הרגשת ביטחון במצב לא בטוח, על הרגשות שליטה במצב לא צפוי להחריד, על הרגשת כח במצב של חוסר ישע. מאחר שאין הוא יכול לטפל בעצמו ולהגן על עצמו, עליו לפצות על כשלון המבוגרים בטיפול ובהגנה בכלים היחידים העומדים לרשותו- מערכת לא בשלב של הגנות פסיכולוגיות" (הרמן, 1992) הרצאה זו תבחן את המורכבות המיוחדת של טראומה מינית בגיל ההתבגרות - תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית, המינית והחברתית. נעסוק בדרכים בהן הטראומה משבשת תהליכי התפתחות נורמטיביים ומשפיעה על גיבוש הזהות האישית. נציג את המופעים הקליניים השכיחים, את האתגרים הייחודיים ואת הטיפול במתבגרים, כולל עבודה עם הורים, במטרה להשיב חיבור לגוף, לנפש וללב. ההרצאה תשלב תיאוריה עם דוגמאות קליניות.
אייכה – הקשר המגדל: ההורה כמגדלור בתוך סערת גלי ההתבגרות- ד"ר קלאודיה לנג
על מנת להיות הורה משמעותי, הנותן כיוון במצבים שהסתבכו אצל המתבגר או בקשר ביניהם, חשוב שיתעורר אצל ההורה הצורך לגדל בתוכו ממדים נוספים שלא היו זמינים לו קודם לכן. אייכה מלמדת את ההורה דרך אחרת לתקשר, על מנת להצעיד את הקשר בין ההורה למתבגר ואת המתבגר עצמו לאפשרויות חדשות המקדמות חוסן ובריאות. תקשורת זו, המכונה 'השפה המגדלת', היא יעילה, בהירה ומכבדת, ומאפשרת דרגות חופש תוך שמירה קפדנית על הכרה הדדית. בניגוד לחוויית חוסר האונים המציפה הורים רבים הנתקלים בבעיה מתמשכת אצל המתבגר, אייכה מתבססת על ההנחה כי להורים השפעה מכרעת על האפשרות לעצור התנהגויות מדאיגות של מתבגרים. השפעה זו אפשרית הן בשדה של בעיות הפנמה והן בשדה של בעיות החצנה. נדרש שההורה עצמו יעשה שינוי מעמיק בשני ממדים: אחד, באופן שהוא תופס את המצב ואת תפקידו בשינוי מצב זה, והשני, באופן שבו הוא מתקשר זאת עם המתבגר, במיוחד לנוכח עמידות או התנגדות לשיח או לשינוי. בהרצאה זו נסביר את העקרונות הבסיסיים של ה'שפה המגדלת' ונדגים עקרונות אלו דרך מקרים.
״פה יש פחות זמן למחשבות לרוץ בראש״ התערבות עם טראומה במרחב בטוח- גב׳ יעל פיינטוך
בקיץ האחרון יצאה משלחת של נערים ונערות מקיבוץ בארי למסע של חודש ימים במחנה קיץ בארצות הברית. במשך חודש יצרנו מרחב התערבות לעבודה עם טראומה במקום רחוק ואחר בו תחושת הביטחון והניתוק היו הבסיס להתערבות הטיפולית. מטרת הנסיעה היתה הרצון לייצר חציצה בין הנערות והנערים לבין המציאות הכואבת והיומיומית. בהרצאה נעסוק בתרומתו של הטיפול הקבוצתי בהקשרים של טראומה ואובדן, עקרונות לבניית חוסן ועיבוד טראומה במרחב בטוח - תיאור מקרה של מסע ריפוי בארצות הברית
עקרונות שיח אינטגרטיבי עם בני נוער על רצף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים-מר סלבה קוברדינסקי
סוגיית השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער הינה אחת הסוגיות הבוערות בימינו בשדה הטיפולי. מעגל בני הנוער שמשתמשים מתרחב, וזאת על רקע מצב חברתי-לאומי משברי וכן בהמשך לשינוי פרדיגמה כללית ביחס לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בחברה. ההרצאה תעסוק בהיבטים תאורטיים ומעשיים של רצף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בדגש על בחינת סוגיית התלות בראי הגישה האינטגרטיבית. מטרת ההרצאה היא לצייד אנשי מקצוע בעקרונות שיח מיטיב עם בני הנוער בנושא שימוש והתמכרות.